מחה"ס דברי יעקב ועוד
במשנתו ודרכיו של מרן שר התורה הגאון האדיר רבי חיים קניבסקי זצ"ל
בסיעתא דשמיאלכבוד הגאון החסיד מוהר"ר גמליאל רבינוביץ שליט"א בנו של הגאון העצום הרב החסיד מוהר"ר אלחנן רבינוביץ שליט"א
בדבר בקשתו לכתוב דברים ללמד לרבים ממשנת הגר"ח הנני לשלוח לכבודו את הדברים דלקמן.
♦
א. הדברים הכתובים לקמן לדמותו של מרן הגר"ח אינן השערות אלא על פי שיחות אתו עצמו, שבשנתיים וחצי שגרתי בעיר בני ברק לפני כעשרים וחמשה שנים הייתי הולך הרבה מאוד אליו בשעות לימודו, כמה שעות כל יום ברוב הימים בכולל חזון איש, ומדבר אתו שיחות אף ארוכות, עיקרן במשא ומתן בסוגיות הש"ס והפוסקים ופעמים גם בהשקפת התורה [אין הכוונה בזה להשקפה פוליטית, שזה לא התחום שלי, אלא השקפה על דרך חיי האדם על פי התורה הקדושה].
ב. אם נבוא למצות את תמצית חייו ודרכו אפשר להגדירם בדברי מדרש תנחומא בפרשת נח שמפרש שעיקר קיום המצוות עשה דאורייתא של ואהבת את הוי"ה אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך הוא על ידי לימוד תורה שבעל פה בעמל ויגיעה.
ובצירוף לדברי הרמב"ם בהלכות תשובה פרק י' הלכה ו' [זו ההלכה האחרונה בכל ספר המדע של הרמב"ם] שכתב וזה לשונו דבר ידוע וברור [א"ה זה לשון חריג בדברי הרמב"ם, ויש ללמוד מזה עד כמה הדברים דלקמן הם מוכרחים] שאין אהבת הקדוש ברוך הוא נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל שבעולם חוץ ממנה כמו שציווה [השם יתברך בתורתו הקדושה בפרשת ואתחנן בקריאת שמע] ואהבת את הוי"ה אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.
והעולה מצירוף שני דברים אלו הוא דרכו של הגר"ח בהתמסרות עצומה ללימוד תורה תוך עזיבת כל ענין אחר בעולם.
ג. ועיקר כל דרכו כל חייו היתה שכל מה שענין אותו בחיים היה עשיית רצון השם יתברך בכלל, ובעיקר על ידי ריבוי לימוד תורה שבעל פה בעמל ויגיעה, להבינם היטב ובשינון רב, לזוכרם היטב.
והייתה דעתו מאוד חריפה על מה שלמרבה הצער בשנים האחרונות יש ארגונים שלמים ששמו להם למטרה לשכנע אברכים, בעיקר מחוגי היהדות החרדית שתורתם אומנותם, לעזוב את דרכם זו ולתת חלק מזמנם ללימוד איזה מדעי חול או מקצוע וכן' לעבוד חלק מזמנם באיזה מקצוע.
ואף שאם יש מי שמאיזה סיבות הכרחיות עשה כן לא פסלו הגר"ח חס וחלילה והתייחס אליו בכבוד [אך המכובדים ביותר בעיניו היה לומדי התורה בעמל], אך אותם אלו שמשכנעים אברכים לעזוב במידה מסוימת את לימודם עבור מקצוע היתה דעתו כנגדם חריפה ביותר. והורה לי בפירוש גמור לפרסם את הדברים האלה בשמו ובצורה החריפה ביותר, ובכל הזדמנות אפשרית למבוגרים, בכל הגילים ולצעירים בכל הגילים.
ד. לפני כשש שנים כתבתי חוברת בעניני ההתמדה בתורה, שבסיס הדעות שבחוברת הוא על פי רוח הדברים ששמעתי ממנו בשנים מוקדמות יותר, והוא עבר על כל החוברת כולה בלא שום דילוג וכתב מכתב חזק מאוד לעודד את הלימוד בחוברת זו, וברכות עצומות ללומדים בה ולמלמדים בה, והעיקר למכוונים לדרך זו. ובעיקר הדגיש שאם יש תלמידים שאחרי סיום שמונה שנות לימוד בית הספר או תלמוד תורה יש להם התלבטות אם להמשיך בישיבה שעל טהרת הקודש או ללכת ללמוד במוסד שגם יש בו לימודי חול, הוא מבקש מאוד ללמוד עם תלמידים אלו את חוברת זו כדי לשכנעם להתמסר באופן מוחלט ללימוד התורה בלא שום הוספות אחרות.
החוברת נדפסה בשם אהבת תורה וגם נמצאת כולה בספר שיח יעקב שער שני שנדפס על ידיכם, הרב גמליאל רבינוביץ' שליט"א מרחובות, ואפשר לקבלו ממנו במייל.
וכן נמצאת החוברת כולה בשינויים מעטים, אך שוים בכל עיקרי הדברים, בספר דברי יעקב פרקי מחשבה שער שני [בגלל שינויים קטנים שנעשו שם לתיקון הלשון או לתוספת הסבר וראיות וכיוצא בזה לא נדפס בספר זה המכתב מהגר"ח ורק נדפס בחוברת שבפני עצמה, וכן בספר שיח יעקב ששם הוא ממש החוברת שעבר עליה הגר"ח].
♦
א. ב.
וכמובן השאלה היא איך מצליחים לחיות בצורה שאותה הדריך הגר"ח להתמסרות מוחלטת ללימוד התורה, ואף אם התמסרות מוחלטת כמו שלו לא כל אחד מסוגל, מכל מקום כל אחד כפי דרגתו גם את זה צריך להבין איך עושים.והתשובה לזה כתובה בספר על ידי דוד המלך בספר תהילים מזמור קי"ט שכתוב שם טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף.
וכוונת הפסוק שאומר דוד המלך שאם דרך משל מציעים לו ללכת לבורסה לזכות במליון דולר או באותו זמן ללמוד דף גמרא הוא מעדיף ללמוד דף גמרא.
ואומר דוד המלך שלא שעושה כן רק מפני שמצווה לעשות כך, אלא אף טוב לו הדבר כך שהוא יותר נהנה מדף גמרא מאשר ממליון דולר.
והיאך זוכה לזה? הוא על ידי שיודע שהתורה היא תורת פיך. ופסוק זה הוא המקום היחידי בתנ"ך שמוגדרת התורה כתורת פיך [מה שאין כן "תורתך" כתוב פעמים רבות]. וכל מקום שיש לשון חריג הוא מרמז איזה דבר. וכוונת הדברים כמבואר בספר נפש החיים שער ד' פרק י"ד שכל רגע שאדם לומד תורה באותה שעה כביכול הקדוש ברוך הוא מלמד אותו את דבר זה, והוא ממש בחינת מעמד הר סיני. ומכלל כוונת הדברים שבאותה שעה בא שפע רוחני מהשם יתברך ונכנס לתוך נשמתו.
ואם האדם מרגיל את עצמו לחשוב בזה, הוא יכול עם הזמן לזכות להרגיש את זה. וכתוב בחזון איש בספר אמונה ובטחון פרק א' סעיף ט' שלהרגיש בנשמה את הקשר עם השם יתברך, זהו התענוג הגדול ביותר שיש בעולם הזה, וכל שאר התענוגים של עולם הזה כאין וכאפס לעומת תענוג זה.
וכדאי מאוד להיות רגיל בלימוד ספר נפש החיים שער רביעי מפרק י"א עד סוף הספר, ולענין הנ"ל בפרט את פרק י"ד.
על גדלותו בתורה קטונתי מלכתוב, אך מעט מוכרחים לכתוב, שכידוע במשך עשרות שנים מידי שנה בשנה היה גומר את כל התלמוד בבלי וכל התלמוד ירושלמי וגם המסכתות מהמשניות שאין להן גמרא, ומכילתא וספרא וספרי וזוהר ותיקוני זוהר ורמב"ם וארבעה חלקי שולחן ערוך, ועוד כמה וכמה מדרשים וספרי חז"ל.
ומלבד זה זכה לחבר מדפים שלמים של ספרים בהרבה מאוד חלקים של התורה, ומהם ספרים מקיפים ביותר בעיון רב ועמוק מאוד ענינים ארוכים, והמפורסם בהם ספרו דרך אמונה על רמב"ם זרעים בארבעה כרכים בעיון רב ועצום.
♦
ג. ד.
ובקיאותו בכל מה שלמד היתה עצומה מאוד בזכרון פלאי, כמו שרואים בספריו את בקיאותו העצומה, וכל מה שרואים בהם הוא רק חלק מועט מבקיאותו.ואציין מעט מראי מקומות למקומות שרואים באופן מיוחד את בקיאותו:
א. הנה בירושלמי במסכת מועד קטן פרק ג' הלכה ה' דף ט"ו ע"א כתבו שאין למדין הלכה מקודם מתן תורה, והובאו דברי הירושלמי בתוספות לבבלי במסכת מועד קטן כ' ע"א ד"ה מה חג.
והגר"ח בספרו קרית מלך על הרמב"ם בהלכות תפילה פרק ה' מהלכות תפילה הלכה ו' העיר על זה ממקומות רבים מאוד בבבלי כמדומה בערך מאה מקומות.
ודבריו שם בקיצור נמרץ, ובספר תורת חיים לבראשית פרשת ויצא עמוד תע"ד העתיקו הדברים ופירשו יותר את דבריו, אך כדאי לכתוב פירוש יותר מורחב.
ב. ענין נוסף. הנה דעת רש"י בשבת ס"ח ותוספות ועוד ראשונים שדין תרומות ומעשרות מן התורה הוא רק בדגן תירוש ויצהר [דהיינו תבואה ענבים ויין זיתים ושמן], ואילו בשאר מינים זה רק מדרבנן, והרמב"ם חולק וסובר שרוב פירות האילן נוהג בהם תרומות ומעשרות מן התורה.
ובספרו דרך אמונה בהלכות תרומות ריש פרק ב' ציון ההלכה אות ז' [הוא בכרך שני דף כ"ג ע"א] אסף רשימה עצומה של עשרות רבות של מקומות שרש"י ותוספות כתבו את שיטתם הנ"ל.
ג. ודוגמאות לבירור ענין בהיקף יש בספרו נחל איתן סימן ד' סעיף ה' מעמוד מ"ו עד עמוד ס"ז, בריכות רבה בדיני הכחשת עדים לכמה הלכות שבתורה.
וביאר שם בסופו בעמודים ס"ו ס"ז מפתח לשמונים ואחת חילוקי דינים המבוארים שם.
וזה מהמקומות בספרו שביותר רואים את כח תורתו.
ושם בעמוד מ"ז טור א' שורה ט"ז במוסגר כתוב שביאר אחרי הס"ט חלוקות עוד י"ד אופנים, והוא לכאורה ט"ס וצריך לומר עוד י"ב אופנים כמבואר בעמוד ס"ו חלוקה ס"ט, וכן בסיכום יש רק פ"א אופנים.
ד. עוד שם בספר נחל איתן סימן ה' סעיף ג' ס"ק א' מסוף עמוד ע"ו עד עמוד מאמר בהיקף עצום בעניני ברכת המצוות ונוסחתן, על איזה מצוות מברכים ועל איזה אין מברכין, ועל השינויים בשני סוגי ברכות אם בלשון אקב"ו על וכו' או בלשון אקב"ו ל' וכו'. עיי"ש.
והמעיין בספריו יראה עוד כהנה וכהנה ודוגמאות אלו הם כטיפה מן הים, וכל זה בלא עזרת מחשבים ואמצעי עזר לסוגיהם.
ה. יש לציין שבספרו דרך חכמה, שהוא מהמאוחרים שבספריו, והוא על רמב"ם בהלכות קדשים כותב בהקדמה שנעזר במציאת המראי מקומות בספר המפתח שבסוף רמב"ם מהדורת פרנקל. ורואים בזה מקצת מענותנותו ואמיתותו, שלא ראיתי עוד מי שמציין דבר כזה. וגם מזה יש ללמוד ששאר ספריו, שלא כתב בהם דבר מסוג זה, נכתבו בלא שום אמצעי עזר.
♦ ♦ ♦