הערות באוצר הגנזים - יאר יצחק (עמוד ה')

דרוש לנישואין

נראה ליישב גם על פי הפשוט, שאמרו כיצד מרקדין רק לפני הכלה, כי החתן אפשר לבדוק אחריו, משא"כ הכלה היא צנועה בביתה, וברכת שהחיינו פשוט למה אין לברך, כי בני הזוג כבר היו רק שנזדווגו ביחד, ואינו ממש כמו קנין כלי.
ומה שכתבו בני משפחת לוי בעניין מאן דמוקיר רבנן, הנני מוסיף. בתחילה יש קושיית הב"ח בהל' חנוכה, ועוד, למה מברכים אותו בבנים ת"ח וחתנים ולא שהוא עצמו יהיה ת"ח, וצ"ל כי אינו דבר גדול שיזכה הוא עצמו בו אלא רק במשפחתו.
ולפי זה יש לדון אם הכוונה דוקא לפני שהוליד את בניו, או אפילו כשכבר יש לו בנים וחתנים והוא התחיל לכבד ת"ח אם גם אז זוכה הוא בברכה זו.
וצ"ל כי באמת אי אפשר לברך אותו שיהיה ת"ח, שאם אינו לומד אינו זוכה לזה, ורק אפשר לגלגל שיצא ממנו בנים שירצו ללמוד, ולפי זה הוא דוקא לפני שגדלו, אבל זקן שהתחיל מעתה לכבד ת"ח אולי יזכה לשאת אשה חדשה ולהוליד עוד בנים.
ועתה אנו באים לקושיא מהא שמכריזין לזיווגו ארבעים יום קודם.
ובתחילה, יש להעיר כי בגמרא מבואר דזה קאי על זיווג ראשון, אבל בזיווג שני הוא לפי מעשיו, וא"כ יכול לזכות בזיווג שני.
וכן הקושיא השניה מהכל בידי שמים וכו', אפילו אם נאמר דת"ח כולל גם ביראת שמים, מ"מ הרי כאן לא מברכים אותו בזה, כי הוא באמת תלוי בעצמו, אלא שיזווגו לו במשפחתו תלמידי חכמים.
ומה שכתב שמכריזים לבנותיו וכו', א"כ יוצא דמי שמוקיר רבנן אחרי שנולדו לו בנותיו אינו יכול לזכות בברכה זו.
ומה שתרצו כי שייך שמא יקדמנו ברחמים, קשה דא"כ למה נקטו רק זה, והיה להם לומר ששייך שמא יקדמנו אחר ע"י שיכבד לתלמידי חכמים.
♦

תשובת הצפנת פענח

בתשובת הצפנת פענח הביא מן הרמב"ם שיש לשמוח בחנוכה, וסיים דהיינו אכילה ושתיה, אבל קשה דהא מצינו בפורים משתה ושמחה, הרי דשמחה אינה סעודה, וכן גבי יו"ט יש גדרים למצות שמחה. ומה שכתב כיון שחינכו את המקדש הוי בגדר בנין, מי אומר דהוי כבנין ממש. ועוד, דדי לשמוח בעת הבנין ולא בכל שנה, ולמה אין אנו עושים זכר לעצם בנין בית המקדש הראשון והשני, וגם הרי עתה אין לנו המקדש ולכן לא שייך עתה לשמוח בו. ומה שהביא ראיה מסוף תענית, א"כ נאמר ג"כ דבשבועות בעת מתן תורה יש לעשות כמו חתנוה, דהרי דרשינן ביום חתונתו זה מתן תורה.
עוד כתב שגדר הודאה הוא לומר הלל הגדול, הרי שחידש בזה שאז אמרו כ"ו כי לעולם חסדו, ואטו אנן צריכים ג"כ לאמרו בכל שנה, והוסיף שזה צריך לומר בכרס מלא ומזה הוכיח עוד שיש לאכול בחנוכה, וקשה הרי אנו אומרים הלל בשחרית, ונמצא שאין לו שייכות לסעודה.
דוד אריה שלזינגר
מח"ס ארץ דשא על מ"ב
♦