הערה על מאמרו של הבה"ח חיים מלין "סגולת גשמים היורדים בין פסח לעצרת" (עמוד קי"ג)

בענין מה שהביא הבה"ח חיים מלין שליט"א - סגולת ר' פנחס מקוריץ לשתות מי הגשמים היורדים בין פסח לעצרת, ומועיל לרפואה. אודה ולא אבוש שלא שמעתי מעודי מסגולה זו, וענין זה היה חידוש בשבילי. עכ"פ אעיר בקצרה כמה הערות במ"ש במאמרו בענין זה:
הנה מ"ש כבודו להביא ראיה לסגולה זו, מהא דאיתא בגמ' 'כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא מעלו', לא ידענא מה ראיה יש בזה, וזו סה"כ ראיה שמיני מרקחות מועילות יותר בתקופה זו, ואם באמת היה איזה שהוא מקור ששתיית גשם מועילה למשהו, א"כ היה בזה ראיה שבין פסח לעצרת הוא מועיל יותר, אך אכתי לא מצינו לזה מקור.
וכן מ"ש להביא ראיה מדברי הרא"ש בתש', דס"ל דבאשכנז ובספרד שצריכים גשמים בין פסח לעצרת יש להמשיך לשאול אז טל ומטר בברכת השנים. הנה לא ידענא מאי ראיה איכא בזה - חדא דסברת הרא"ש בזה נדח'ה קראו לה, כמ"ש במפורש מרן בב"י (סי' קיז, ד"ה ומ"ש אבל ארץ אחת), אחר שהביא דעת מהר"י אבוהב שרצה לחוש לדעת הרא"ש בדיעבד כשכבר התפלל והזכיר מטר, שלא יצטרך לחזור ולהתפלל, וז"ל מרן שם "ולענ"ד היה נראה שכיון שלא נתקבלו דברי הרא"ש וכל העולם לא נהגו כן הוי ליה סוגיין דעלמא דלא כהרא"ש והילכך הטועה ושאל גשם צריך לחזור אפילו בארץ שכולה בכללה צריכה גשם בימות החמה" עכ"ל. הרי דאף בדיעבד היה ס"ל למרן דאין לחוש לדברי הרא"ש הנ"ל [אמנם להלכה פסק מרן שיתפלל בתנאי נדבה, אך נראה שם בב"י דיותר חשש בזה לכבוד מהרי"א מלדעת הרא"ש, ע"ש].
ועוד, דבודאי דברי הרא"ש נאמרו דוקא בארץ שצריכה גשם גם בימים אלו, כאשכנז וספרד, אך בא"י גם הוא מודה (כמפורש בתלמוד), וא"כ אין בזה אפילו שמץ ראיה לדידן בני ארה"ק[2].
סוף דבר, אין לסגולה זו כל ראיה תלמודית או הלכתית, ואדרבא מפשטותהדברים נראה דאפילו יש סתירה לזה, כמו שהביא הכותב במאמרו ממראדאתרין [ק"ק אופקים] הגר"י טשזנר שליט"א, ואין צורך לכפול הדברים. ואם קבלהנקבל.
און אברהם הכהן סקלי
אופקים
♦
בס"ד
כבוד מזכי הרבים במערכת הקודש - "ירחון האוצר", אשר בס"ד מלא מזן אל זן בחידושי תורה יקרים וערבים, כראוי וכיאה לת"ח אוהבי תורה והלכה.
שלו' רב לאוהבי תורתך,
א. שמחתי מאד בתגובתו של הרב אוריאל בנר שליט"א בדברי הגמ' בשבת (קכט, ב) דאין להקיז דם ביו"ט משום השד המכונה טבוח וכו', הרי חזינן דההשפעות והמאורעות שהיו ביום מתן תורתנו חוזרים ושבים על עצמם, ולכן אמר מרן הגרי"ש אליישיב זצ"ל שגם השפעת הרפואה לעולם שבא ביום מתן תורה, שב וחוזר בכל שנה ושנה.
הן אמת שנשמט מזכרוני להוסיף שם במאמרי, את המבואר בספר "הנהגות רבינו" על מרן הגריש"א זצ"ל, בהמשך הספר שם (עמ' רסא, סעיף צ) "בבית מדרשו של רבינו נהגו לעשות מי שבירך מיוחד לחולים – לאחר העליה של עשרת הדברות", ושם (הערה צג) כתב המו"ל: "וזה ע"פ מה שאמר רבינו שבזמן קריאת עשרת הדברות חוזרות כל ההשפעות של זמן מתן תורה, שאז גם כל החולים נתרפאו. והביא רבינו ראיה לכך מהגמ' בשבת (דף קכ"ט ע"ב) שאסור להקיז דם בערב שבועות משום שבזמן מתן תורה יצא שד ושמו טבוח, שאם כלל ישראל לא יקבלו את התורה הוה טבוח להו לבשרייהו ולדמייהו (היה שוחט והורג אותם), ומשום כך גם כיום אסור להקיז דם בערב שבועות משום סכנה. רואים מכאן שבכל שנה ושנה חוזר על מה שהיה בזמן מתן תורה, דאפי' השד מגיע לראות אם כלל ישראל יקבלו את התורה", עכ"ל.
ובאמת שמעתי מהגאון רבי אליהו מן שליט"א (תלמיד מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, ובעמח"ס דרך שיחה ועוד) שפעם רצו לעשות בדיקת דם למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בערב חג השבועות, ומיאן בכל תוקף משום הנ"ל. ואף שאמרו לו שאי"ז הקזת דם אלא רק הוצאת מעט דם.
והנה בדרך אגב, אוסיף ואומר, כי יל"ע מאחר ולמרן הגריש"א זצ"ל יום מ"ת הוא יום המסוגל לרפואה, ובפרט בעשרת הדברות, האם יהיה מותר לבקש בקשות באמצע קריאת עשרת הדברות. ובלא"ה צ"ע אם מותר לבקש ולהתפלל ביו"ט ע"ז, מדין איסור בקשת בקשות ביו"ט.
והן אמת דמצד בקשות בפה באמצע קריאה"ת, נראה דרק במחשבה מותר לו להרהר ולבקש רפואה (אם רוצה לקיים דווקא בשעת עשרת הדברות), או בין גברא לגברא אחר קריאת עשרת הדברות (וכמבואר בהנהגות רבינו שם, שהיו עושין מי שבירך אחר קריאת עשרת הדברות).
שוב שאלתי זאת מחתדב"נ מו"ר מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א (יום ה' לפ' בהעלותך תש"פ), והשיבני דנראה דא"צ לבקש כלל, כיון שהסגולה משפיעה מעצמה, וכמו שבמתן תורה נרפאו כל החולים מאליהם ע"י שפע הרפואה שהשפיע הקב"ה, הכ"נ ההשפעות חוזרות ובאות ומשפיעות שפע רפואה בעולם, וא"צ לבקש. וע"כ גם מי שרוצה לבקש, אין כל היתר באמצע קריאה"ת. ומצד בקשות ביו"ט, אמר לי דנראה דאם החולה הוא במצב של סכנה (וכמו בחולי מגפת הקורונה, דזה מצב של סכנה) – הרוצה להתפלל ולהזכיר שמו בשבועות, מותר. אך שב ואמר, דלדעתו א"צ לזה, והקב"ה משפיע שפע רפואה בעולם כמו במתן תורה, עכת"ד.
שוב שמחתי טובא, בראותי לידי"נ, הבה"ח כמר יוסף אביטבול ני"ו, בקונטרסו שערי יוסף (בענייני הקורונה, ח"ב סי' יח, עמ' 44) שהביא בזה"ל: "ושוב מצאתי בספר בירורי חיים (ח"ז עמ' קע) שכתב שתלמיד הגריש"א הגרב"צ קוק פנה אל הגריש"א כדי לאמת הדברים האם יש היתר מיוחד לזעוק ולהתפלל בחג השבועות, והשיב לו ודאי אין היתר לזעוק ולהתפלל בשבת ובחג השבועות רק במקרה של פיקוח נפש, ורק אמרתי מסברא פשוטה שכמו שכולם נתרפאו בהר סיני אזי ממילא למה שלא יהיה כך בכל שנה באותו זמן. והוסיף תלמידו הנ"ל לשאול ואם אדם יתפלל בזמן עשרת הדברות על חולים שאינם בגדר פיקוח נפש, תשובתו היתה מפתיעה אם זה לא פיקוח נפש ולמרות זאת יתפלל, התפילה לא תועיל", ע"כ. ונפלא.
שוב כתב לי הגאון רבי אליהו שלזינגר שליט"א (גאב"ד שכונת גילה ירושלים עיה"ק, ובעמח"ס שו"ת שואלין ודורשין ושא"ס): "המנהג הוא שעושים 'מי שבירך' לחולה בשבת וביו"ט, ובודאי בשבועות שכל החולים נתרפאו במתן תורה. ומרן הגריש"א זצ"ל הזכיר זאת שיש לכוין על כך בזמן קריה"ת בעשרת הדברות", עכ"ל.
ב. כמו"כ בהערתו של הרב און אברהם הכהן סקלי שליט"א, הן אכן כן הצדק עמו, כי אין ראיה כלל מדברי הגמ' בשבת דכולהו שקייני, אלא רק אם היה בידינו מקור ממשי ששתיית גשם מועילה ומסוגלת. ועיקר כוונתי הייתה להביא מ"מ שזמן זה מסוגל לרפואה ביותר. ולא התכוונתי לומר שמשם שאב הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זצ"ל את דבריו.
ובאמת גם מדברי הרא"ש אין ראיה כלל, וכמו שכתב בטוב טעם, וגם העירני כן הרב רועי הכהן זק שליט"א, דיתכן שדיבר על מקומו לחוד, מלבד מה שלא נתקבלו דבריו להלכה. אך כמו שסיים שם "ואם קבלה נקבל", שכיון שרבים וכן טובים נוהגים בסגולה זו, ויש עמי עדויות על גדולי ומצוקי ארץ, החיים עמנו ואשר אינם, שנהגו ונהגו בזה. ואשר ע"כ אמרתי להציע קמיה הלומדים כמה שאלות הלכתיות אשר נתעוררו בקיום סגולה זו [וקרוב לודאי, שגם אין מקורות הסגולה ברורים, עכ"פ אם עשיית הסגולה גורמת לתפלה מקודם לה – יה"ר שיהי' עסק זה לרפו"ש כי רופא חנם אתה, כבר היה שוה הדבר, ודו"ק].
בברכה והודאה מרובה
למערכת הירחון הנפלא, ולשאר הלומדים והמעיינים,
כי נזכה בקרוב לבשורות טובות, ישועות ונחמות, בביאת משיח צדקנו בב"א
חיים מלין
פה עיה"ת מודיעין עילית
♦