הערה על מאמרו של הרב ראובן שלוסברג "תורת רשב"י ול"ג בעומר" (גיליון מ' עמוד נ"ב)
אודות מאמרו הנפלא של הגאון רבי ראובן שלוסברג שליט"א:א. בהערה ד' הזכיר ענין גדולת המערה שהיה בה רשב"י, והביא דברי המהר"ל 'כי יש מקומות בעולם מיוחדים לדבר קדושה אלקית ביותר, ובפרט המערה שהיה רבי שמעון בן יוחאי הקדוש נטמן ראוי לזה. ואין ספק שהיה נגלה אליהו להקדוש רשב"י כמה פעמים במערה, והיה גלוי של אליהו נמצא שם בשכבר, גם עתה נגלה שם אליהו'.
המילים האחרונות ('גם עתה נגלה שם אליהו') באו בהדגשה כפולה, בעיבוי האותיות ובקו תחתון. ומתוך כך הבנתי דבריו [ואם לא כן הוא, אתי תלון משוגתי] כי אתא למימר דהמהר"ל השמיענו כאן, כי גם עתה, האידנא, בתקופתנו אנו, יש גילוי אליהו במערת הרשב"י, והוא באמת חידוש גדול מאד. כך נראה שנקט גם הריא"ז מרגליות (בספר ביאור השיר בר יוחאי, עמ' ל"ג), שהביא את דברי המהר"ל בתאר 'דבר נפלא ביותר'. מובן מאליו שהתפעלות הריא"ז היא מהדגשת המהר"ל על גילוי אליהו במערה גם האידנא, כי אם כוונת המהר"ל היא כלפי גילוי אליהו לרשב"י בזמן היותו במערה, הלא אין כאן חידוש גדול, שהרי הדבר נתפרש בהדיא בתלמוד ובזוהר.
ב. מפני גדולת החידוש ויקר עניינו בעיני, קראתי שוב את דברי המהר"ל, שניתי ושלשתי בהם, ודומה אני כי לא זהו מאי דקאמר.
המהר"ל שם פותח תחילה בדברי הגמרא (סנהדרין צ"ח א') 'רבי יהושע בן לוי אשכחיה לאליהו, דהוי קאי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי', ועלה הוא דקאמר כי מה שהגמרא ציינה את המקום שבו נגלה אליהו לרבי יהושע הוא מפני שאותו המקום היה מיוחד ומסוגל לדברי קדושה. שמכיון שאין ספק שאליהו נגלה שם לרשב"י כמה פעמים, ונמצא שהיה שם כבר גילוי אליהו, לכן ממילא 'עתה נגלה שם אליהו' - דהיינו שמי שראוי הוא לזכות לגילוי אליהו, וכמו רבי יהושע בן לוי, יכול הוא גם עכשיו [=בזמן שרשב"י כבר אינו שם] לזכות לזה.
וממילא אין כל מקור ומקום להוציא מכאן שגם עכשיו נגלה שם אליהו, אם לא בכגון ההיא דריב"ל.
ג. ולעיקר דברי המהר"ל, הנה חידוש גדול הוא בפשט דברי הגמרא לבאר שהיה זה באותה המערה שנטמן בה בשעה שברח מן הרומאים. ובפשוטו היה נראה דמערתא דרשב"י היא המערה בה הוא נטמן לאחר הסתלקותו, וכדאשכחן ברבי אלעזר ברבי שמעון 'אמטיוה למערתא דאבוה' (ב"מ פ"ד ב'). וכן הוא בתלמוד כמה וכמה פעמים, מערתא דחסידי ודדייני (מו"ק י"ז א'), מערתא דאדם הראשון, מערתא דאברהם, מערתא דרב טובי בר מתנה (שלשתם בב"ב נ"ח א'), ועוד כיו"ב.
וביותר, דהא באמת מצאנו שהיו אליהו ורבי יהושע בן לוי עומדים בפתח המערה בה נקבר רבי שמעון, וכמו שאמרו חז"ל 'אליהו זכור לטוב ורבי יהושע בן לוי הוון יתבין תנין בחדא, מטון שמועה מן דר' שמעון בן יוחאי אמרי הא מרא דשמעתה ניעול ונישייליה, על אליהו זכור לטוב לגביה א"ל מן עמך, א"ל גדול הדור רבי יהושע בן לוי' (בראשית רבה פ' נח). וממה שאמרו 'הא מרא דשמעתא' ברור שלא היה זה במערה שאליה ברח, אלא במערה שבה נקבר.
ויש לעיין אם שייך לפרש כן גם בדברי המהר"ל גופיה, שמה שכותב שאליהו נגלה לרשב"י במערה, היינו לאחר מותו באותה המערה שנקבר בה. אך יותר נראה שלשון 'נגלה' אינה שייכת אלא בגילוי מחיים ולא בגילוי לאחר ההסתלקות.
ד. ולשיטת המהר"ל, שהמערה שבפתחה נתגלה אליהו לריב"ל היא המערה שבה נטמן רשב"י י"ג שנים, והיתה מוכנת לגילוי אליהו כיון שנגלה שם לרשב"י עצמו כמה פעמים. יש לצרף לזה את מה שכתב רבי יוסף אנג'לט 'כי רשב"י ובנו רבי אלעזר ז"ל, נתחבאו י"ג שנים במערת משה ואליהו ז"ל' (הקדמה לפירוש על שערי אורה, נדפס בתעלומות גליון א' הע' ד'). וכן הוא גם בספרו לבנת הספיר 'דעבד ליה ניסא במערת משה ואליהו ז"ל תליסר שנין' (הובא על ידי הריאז"מ, בספר ביאור השיר בר יוחאי עמ' ל"ו). [דעת לנבון נקל שלא היתה זו אותה המערה בפועל, שהרי מערת משה ואליהו בהר סיני היתה ולא בארץ ישראל, אלא מערה זו היא ענין השורש העליון של המערה שבה נטמן רשב"י בפועל. ושמא לזה רומז הזמר 'בִּמְעָרוֹת צורים שעמדת', מערות לשון רבים, האחת של מעלה והאחת של מטה].
ולדברי המהר"ל הוא כפתור ופרח, דגם מה שנגלה אליהו לרשב"י במערה שנטמן בה, היה זה מכח מה שאותה המערה גופה היתה מערת אליהו זכור לטוב שזכה בה לגילוי שכינה, ובאותו המקום כבר נגלה הקב"ה למשה רבינו עליו השלום.
[ובדרך אגב, מה שכותב כאן המהר"ל שאליהו נגלה לרשב"י בהיותו במערה, הרי זה עדות ברורה על היות ספר הזהר בידו, ואכ"מ].
ה. בשולי הדברים אעיר כי האמור בתחילת זוהר רות 'כד הוה רבי שמעון בר יוחאי במערתא דהוה בה רעיא מהימנא', אין בכחו להיות מקור לדברי בעל לבנת הספיר, כיון שיחוסו של ספר זה [זהר רות, הר אדנ"י] לרשב"י אין לו רגלים כל עיקר, וכאשר יראה הרואה. ועתה נתברר זיופו באורך בספר 'אגדות שמואל' לר"מ הלל.
בברכת התורה
חיים אשר ברמן
♦