הערות על מאמרו של הרב שמואל כהן "שמועות ממרן הגרח"ק זצ"ל" (גיליון ס"ז עמוד י"א)

בגיליון סז הביא הרב שמואל כהן שליט"א כמה שמועות ממרן הגאון ר' חיים קנייבסקי זצ"ל, ובעמוד יד הביא שאמר הגרח"ק זצ"ל שגם בכורות יש לצרף לכולל קדשים. ויש להעיר דאמנם לפי הטעם שהובא שם מהחפץ חיים זצ"ל ללימוד כהנים בכולל קדשים כדי שידעו את ההלכות לעתיד לבוא, זה שייך גם בבכורות למבואר באור החיים שלעתיד לבוא יעבדו גם הבכורות. אבל יש עניין נוסף בלימוד כהנים בכולל קדשים, שי"ל שהוא לא שייך בבכורות. והעניין הוא, שהרי מבואר בגמ' [מנחות קי' א'] שבלימוד דיני הקדשים חשיב כאילו מקריב קרבנות, ונראה לפ"ז שעניין זה אף שנראה בגמ' ששיך גם בישראל הלומד, אבל טפי הוא שייך בכהן הלומד, דהוי טפי כתשלום למה שהיה בזמן המקדש. ולטעם זה נראה שזה שייך רק בכהנים ולא בבכורות, דעתה עדיין אין לבכורות קדושת הכהונה.
בעמוד טו הביא שכהן שלובש משקפיים חשיב כמרובה בגדים, ויל"ד האם גם לבישת עדשות יש להחשיב זה כמרובה בגדים.
עוד יש לדון שגם בלי המשקפיים, כיוון שאינו רואה טוב והוא זקוק למשקפיים חשיב כבעל מום, ואולי יהיה בזה הבדלים בין גודל המספר שיש לו במשקפיים. וראה ברמב"ם [פ"ז מהלכות ביאת המקדש ה"ה] שמונה בין המומין שפוסלים בכהן "מי שאינו רואה בעיניו או באחת מהן ראיה ברורה מחמת שהיה בה סנורים קבועים".
בעמוד יז הביא נידון לגבי האם בכל סעודה יש ליתן את הזימון לכהן, והנה לגבי קריאת התורה מכבדים את הכהן ראשון, ולמה שלא ניתן כל העליות לכהן? וחזינן שלכהן יש רק קדימות שהוא יהיה הראשון ולא שיכול לקחת את כל הכיבודים.
אהרן הכהן פרידמן
מודיעין עילית
♦

א. ב.

למאמר עם שמועות מהגרח"ק זצ"ל.
הביא שם, מה שאמר החזון איש על דברי הרש"ש בבבא מציעא (קז, א) שכתב שמהגמ' ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך (דברים כח, ו), שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם; מה ביאתך לעולם בלא חטא - אף יציאתך מן העולם בלא חטא, הם סתירה לבעלי אמונת הגלגול. שזו הוספה של אינשי דלא מעלי שהיו בסביבת הרש"ש.
שמעתי ממורי, הג"ר ר' יודל רבינוביץ זצ"ל ר"מ בישיבת טשעבין, שהיה מי שהעיר בגליון הרש"ש ש: נ.ב. וממה שנאמר בהמשך הפרשה (שם, יט) ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך, שלפי הדרשה שלפנינו צריך להדרש 'כשם שביאתך בחטא, כך יציאתך בחטא'. ראיה ברורה ומוצקת לבעלי אמונת הגלגול.
וראה במזרחי (דברים כח, ו) שכתב: ושמא יש לומר, דהכי קאמר, כבר היית ברוך בבואך לעולם בלא שום חטא, וככה תהיה ברוך בלא חטא, גם ביציאתך. אבל לא ידעתי מה נעשה ב"ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך". ולדברינו מיושב. ונראה שלא רצה הרא"ם להכנס לפרש הדרשה בענייני נסתרות, ברזא דגלגולא.
והחיד"א בחומת אנך (משלי יג, כה) פירש: צדיק אכל לשובע נפשו וכו'. אפשר במה שאמרו ביומא (פב,) ההוא עוברא דארחא, אתו לקמיה דר' חנינא, א"ל לחושו לה ולא אילחשא, קרי עליה זורו רשעים מרחם. ומקשים דבפ' חלק אמרינן דאין יצה"ר אלא משעת לידה. ומצאתי בספר חסידים (סי' אלף קל"ז) כתב דעשו והנהו דיום הכיפורים היו רשעים מתתקע"ד דורות. ואלו, יצרם בבטן. וז"ש צדיק אוכל לשובע נפשו. ומזה מובן דהרשע הוא לשובע גוף הנגוף מצד יצה"ר. והחידוש הוא ובטן כשהם בבטן, אם הם רשעים מתתקע"ד דורות, כמש"ה זורו רשעים, אז, תחסר הנפש, שאוכלים ביום הכיפורים או מאכלות אסורות. דאם הריחה ריח נבלה, נותנין לה. - הריש שכבר בספר חסידים פירש עניין ביאה בלא חטא, על גלגול מתתקע"ד דורות שקומטו בלא עת. ואכמ"ל.
יצחק ישעי' ווייס
נוה אחיעזר - בני ברק
♦

ג.

שלום וברכה,
בירחון האוצר (גילון סז עמוד כב) הביא הרב שמואל כהן שמועות ממרן הגרח"ק זצ"ל ובתוה"ד בענין קריאת שמות (אות כה) פלפל אודות השם שאול ע"ש. ובא רעהו וחקרו בירחון האוצר (סח עמוד רמח) והעיר מדברי החת"ס בתשו' (אהע"ז ח"ב סי' כב) דחשש מלקרוא בשם זה, ע"ש.
הנה זה קרוב לעשר שנים שאלתי בפתגמא דנא את מרן הגר"ח זצ"ל אודות חבר שנקרא בשם שאול ולא האיר לו מזלו, ויש שהעירו מדברי החת"ס הנ"ל, והשיב לי הגר"ח וז"ל: היו הרבה צדיקים וגדולי ישראל שנקראו כן עד היום, עכ"ל.
בברכה
ישראל סיתהון
♦