ספק בדין חזרה בשבת - הרב אהרן הכהן פרידמן
הסתפקתי בשאלה שאירעה בביתי, בליל שבת אחת מהבנות התבקשה להוריד מהגז את סיר האורז כדי להגישו לסעודה, ובטעות היא הורידה את סיר החמין מעל האש, והניחה אותו על השיש, וכשפתחה את מכסה הסיר ראתה שאי"ז סיר האורז אלא סיר החמין, והשאלה האם בכה"ג מותר להחזיר את סיר החמין.והנה, למבואר בסימן רנג סעי' ב' יוצא שצריך ג' תנאים כדי להתיר חזרה - שהסיר רותח, שדעתו בעת הלקיחה הייתה להחזיר את הסיר, ושהסיר לא הונח ע"ג קרקע. ולכאורה בנידון דידן אף שהתנאי שהסיר יהיה רותח היה קיים כאן, אבל התנאי שלא הונח ע"ג קרקע לא קיים כאן, כיון שהסיר הונח ע"ג השיש, וכן התנאי של דעתו להחזיר לא היה קיים, כיון שלפי דעתה שזה סיר אורז לא היה בדעתה להחזיר לאש.
אמנם, מה שיש להסתפק הוא שבמ"ב (שם ס"ק נו) מבואר שיש ראשונים שמקילים בדעתו להחזיר אף שהניח הסיר ע"ג קרקע. וכותב המ"ב "ונראה שבעת הצורך יש לסמוך ע"ז", והנה את המצב דידן נראה שיש להגדירו כ"עת הצורך", שאם לא יהיה ניתן להחזיר את סיר החמין לאש אז לא יהיה אוכל לסעודת שבת בבוקר, ונראה שזו שעת הצורך. ומה שיל"ד הוא, האם ניתן להגדיר את המצב דידן כ"דעתו להחזיר", שאף שלטעותה שזה אורז לא היה בדעתה להחזיר, אבל הרי ברור שאם היא הייתה יודעת שזה סיר של חמין היה בדעתה להחזיר, וא"כ אולי יש לדון זה כדעתו להחזיר. וכן יל"ד שגם את"ל שכשבעלת הבית טעתה בכה"ג לא נחשיב זאת כדעתה להחזיר, כאשר הבת עשתה את המעשה כשליחה של הוריה, אולי יש להחשיב טפי שמעשיה ע"ד משלחיה ויחשב כדעתה להחזיר.
וזה הביאני להסתפק מה יהיה הדין כשגנב בא והוריד הסיר כדי לאכול ולא היה בדעתו להחזיר, ומצאו בעל הבית, האם יהיה מותר לבעל הבית להחזיר את הסיר לאש.
♦