בגדר איסור טומאת כהן - הרב אהרן הכהן פרידמן
שמעתי לחקור לגבי איסור טומאת כהן למת, האם עניין האיסור הוא בגלל התוצאה שהכהן נהיה טמא בטומאה חמורה של נוגע במת, או שעניין האיסור הוא בעצם ההתעסקות עם המת, שאי"ז כבוד הכהונה להתעסק עם מתים.וי"ל שבחקירה זו יהיה תלוי הנידון לגבי כניסת כהן לבית חולים כשיש שם ספק טומאת מת. ויש שדנו להתיר מצד ספק טומאה ברה"ר, רק שדנו האם דין ספק טומאה ברה"ר טהור משליך גם לגבי איסור טומאת כהן למת. וי"ל שלצד שהאיסור הוא בעצם הטומאה, כיון שבדיני הטומאה נאמר שאין הוא טמא אז דין ספק טומאה ברה"ר ישליך גם לגבי איסור טומאת כהן [אם כי עדיין י"ל שיהיה הדבר תלוי בשאלה האם לצד שיש מת ברה"ר הוא טמא, רק שלמעשה אינו נוהג בו דיני הטומאה, או שבאמת אין הוא טמא] אבל לצד שהאיסור לא קשור לתוצאת הטומאה, י"ל שאף שספק טומאה ברה"ר טהור, יהיה אסור לכהן להיכנס למצב של ספק טומאה ברה"ר.
וחשבתי שיש מקום לחדש שיהיה בזה הבדל בין כהן גדול לכהן הדיוט, שבכהן הדיוט עניין האיסור הוא בתוצאת הטומאה, ואילו בכה"ג עניין האיסור הוא גם בעצם ההתעסקות עם המת [דכה"ג לא גרע מכהן הדיוט, והאיסור שיש בכהן הדיוט שייך גם בו, רק שאצלו נוסף עוד עניין באיסור]. וזה ע"פ החילוק בלשון האיסור שמופיע בפסוק, לגבי כהן הדיוט נאמר "לנפש לא יטמא בעמיו", ובכהן גדול נאמר "ועל כל נפשות מת לא יבא". וחזינן שבכהן הדיוט מוזכר עניין הטומאה ומשמע שזה עניין האיסור, ואילו בכה"ג לא מוזכר עניין הטומאה אלא שלא יבוא על נפשות מת, ומשמע שעניין האיסור הוא עצם הקשר והשייכות עם המת.
ויש לבאר לפי זה את חילוק הלשון, שאצל כהן גדול מוזכר לשון של ריבוי על "כל" נפשות מת לא יבוא, ואילו אצל כהן הדיוט לא מוזכר לשון ריבוי ל "כל" נפש לא יטמא. ויש לבאר הבדל זה לדעת ר"ש שסובר שגוי לא מטמא באוהל, ובגמ' [יבמות ס"א א'] מבואר דעת רבינא שגם לר"ש גוי אמנם לא מטמא באוהל, אבל הוא מטמא במגע ובמשא. ומזה שבגמ' שם מובא תירוץ נוסף חוץ מדברי רבינא, מתבאר שאי"ז פשוט כדעת רבינא, ויש דעה בגמ' שלדעת ר"ש מת גוי לא מטמא כלל, גם לא במגע ובמשא. והנה לפ"ז יל"ד האם לכהן יהיה מותר לגעת במת גוי. ונראה שיהיה הדבר תלוי בגדר האיסור בטומאת כהן למת, אם האיסור הוא רק מצד תוצאת הטומאה, אז כיון שבמת גוי הכהן לא נטמא יהיה מותר לכהן לגעת במת גוי, אבל אם האיסור הוא מצד עצם ההתעסקות עם המת, אז י"ל שגם בגוי יהיה אסור לכהן לגעת. ולפמש"כ, שי"ל שיהיה בגדר האיסור חילוק בין כהן הדיוט לכה"ג, יצא שלכהן הדיוט יהיה מותר לגעת במת גוי, ולכהן גדול יהיה אסור לגעת במת גוי. ולפ"ז י"ל שהריבוי "כל" שנזכר בכה"ג, שעל "כל" נפשות מת לא יבוא, בא לרבות גם מת גוי, וע"כ בכהן הדיוט לא נזכר ריבוי זה, כיון שלכהן הדיוט יהיה מותר לגעת במת גוי.
♦ ♦ ♦