הערה על מאמרו של הרב דניאל אדר "חידושי הלכות וביאורים בדיני ברכת התורה - הלכה למעשה" (עמוד מ')

במאמרו של הרב דניאל אדר שליט"א כתב שיש ראשונים שנראה שס"ל שרק ברכה"ת בציבור היא דרבנן, והביא שמדברי המשנ"ב נראה איפכא. וכמדומני שבשו"ת משכנות יעקב מכריע כך להלכה שרק ברכה"ת בציבור זה דאורייתא. ומש"כ שמדברי המשנ"ב נראה איפכא, יל"ד שגם לדעות שחיוב ברכ"ת מדאורייתא הוא רק בציבור, יודו שאחר שרבנן תיקנו לברך ברה"ת גם ביחיד אז מצד החיוב מדאורייתא זה פטר גם את לימוד התורה שבציבור, ואז אכן גם לדעתם ברכה"ת שבציבור זה רק דרבנן.
עוד הביא שם, שיש שתי גירסאות בדברי הירושלמי. יש גירסה "והוא ששנה על אתר" ויש גירסה "והוא שקרא על אתר". וכתב לפרש את עניין שתי הגירסאות. ולכאורה י"ל עוד שלשתי הגירסאות צריך ללמוד אחר קריאת קר"ש, רק פליגי האם רק כשאדם קורא בתורה יש עליו חיוב ברכת התורה, או גם כשהוא שונה משנה יש חיוב ברכה"ת, וכמבואר בגמ' (ברכות י"א ב') שיש דעה שלמקרא צריך לברך ברכה"ת ולמשנה ל"צ לברך. והגירסה "והוא שקרא" ס"ל שרק על מקרא צריך לברך ולא על משנה, והגירסה "והוא ששנה" ס"ל שגם על משנה צריך לברך.
אהרן הכהן פרידמן
מודיעין עילית
♦