הערה בדברי הספר החסידים לגבי נישוק חבירו בבית הכנסת
בגליון הקודם (מ"ב) כתבתי תגובה בענין נישוק בבהכנ"ס שאסר בספר חסידים, ואגב הדברים הערתי שהעניינים המובאים בספר חסידים אינם אלא מילי דחסידותא בד"כ, ואינם מן הדין, ע"כ לא ראוי לשנות מנהג איזו קהלה בגללם. ולהלן מ"ש לי בזה ידידי הרב עמנואל מולקנדוב שליט"א:בירחון האוצר גליון מ"ב כתב הרב און אברהם סקלי שדברי ספר חסידים בכל מקום הם כשמם, דברי חסידות ולא מעיקר הדין, ולכן אין למחות או לבטל מנהגים שאינם עושים כדבריו. ואכן דבריו אמיתיים, ויש לזה ראיות רבות, ואביא כמה מהם:
חדא מסי' תתנ"ה שכתב ספר חסידים אשה הרה וכבר הגיע חודש התשיעי להריונה - בע"ש עם חשיכה יטמין מים חמים כדי שאם תלד בליל שבת או בשבת הרי המים חמין מזומנין ולא יחללו שבת ע"כ. והביאו המג"א בסי' ש"ל בזה"ל כשתגיע לחדש תשיעי 'יזמין הכל מע"ש שלא יחללו שבת' ע"כ, ונראה לכאורה שהוא חיוב, כלשון ספר חסידים. אולם, המ"ב שם כתב 'מן הראוי' לאשה וכו' להזמין וכו' עי"ש. וכן הערוך השלחן שם כתב 'חסידים ואנשי מעשה' כשאשה מגיעה לחדש התשיעי מכינים וכו' עי"ש. הרי שהבינו שדברי ס"ח שנכתבו בלשון של חיוב - אין זה אלא ראוי וחסידות בעלמא. וכ"כ בשו"ת מנחת אשר [וייס] ח"א סי' כ"ה בנידון זה, שהאחרונים הנ"ל הבינו שספר חסידים כשמו הוא, דברי חסידות ולא מעיקר הדין עי"ש.
ועוד מסי' רס"ט, שכתב ס"ח מי שאכל מבעוד היום גדול בערב שבת כגון תיכף שיצאו מבהכנ"ס ולא נראו ג' כוכבים כיון שמעוד יום גמר סעודתו 'יאכל לאחר צאת הכוכבים' כדי שיעור שיברך ברכת המזון כדי לקיים מצות ג' סעודות בשבת כי איך יעלה לג' סעודות מה שבעוד יום אכל עי"ש, והביאו המג"א בריש סי' רס"ז עי"ש. וכתב הערוך השלחן שם וז"ל ויש שכתבו בשם ספר חסידים דצריך לאכול כזית בלילה [עמג"א שם] 'וחומרא בעלמא הוא ממדת חסידות' עי"ש.
ודון מיניה לשאר המקומות. [עכ"ל הרב מולקנדוב].
ואוסיף אני לפום ריהטאי, דהרמ"א בסי' עו (סע"ד) כתב "שכבת זרע על בשרו דינו כצואה". וכתב שם המג"א (סק"ז) "משמע דאם היא על בשרו ומכוסה שרי וכו' מיהו בס"ח סי' תק"ט איתא דאפילו על בגדיו אסור". וכתב בערוה"ש שם (סק"ח) "ושכבת זרע על חלוקו והוא מכוסה מותר לו לקרות ק"ש ולהתפלל וללמוד וכן הלכה וכו' מדינא אינו מעכב שכן הסכמת הגדולים כמו שבארנו בס"ד [וס"ח מדת חסידות קאמר]", עכ"ל.
והמעיין באחרונים (ובעיקר במג"א) ימצא חומרות רבות בשם ספר חסידים, שברור ופשוט לכל רואה שאינם אלא חומרא, שלא הוזכרו בתלמוד וכיו"ב, וברור שלא בא לחדש תקנות חדשות, אלא מילי דחסידותא והנהגות ישרות שינהג בהן האדם לפני בוראו.
בברכה
און אברהם הכהן סקלי
♦ ♦ ♦