הפרת הבעל תוספת שבת של אשתו - הרב אהרן הכהן פרידמן

ידוע שדנו האחרונים לגבי תוספת שבת האם אדם שקיבל ע"ע תוספת שבת יכול להישאל על התוספת שקיבל. ובקובץ מחשבה אחת של תורה (אב תש"פ) הובא מהגאון ר' אביגדור נבנצל שליט"א, שהגרש"ז אוירבך זצ"ל הסתפק האם כמו"כ אב יוכל להתיר קבלת תוספת שבת של בתו, וכן האם הבעל יוכל להפר תוספת שבת של אשתו. וכתב שם הגרא"נ שליט"א להסתפק לצד שהבעל יכול להפר תו"ש של אשתו, מה הדין כשהיא הדליקה נרות שבת וברכה וקבלה בזה שבת ורוצה עכשיו לבטל את קבלת השבת שלה, מה עדיף בכה"ג - האם שהחכם יתיר לה או שהבעל יפר לה, וכותב שאולי כיון שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו ואילו הבעל מיפר מכאן ולהבא אז עדיף שהבעל יפר ולא החכם, כי אם החכם מתיר אז הברכה שהיא בירכה על קבלת שבת היא ברכה לבטלה, אבל אם הבעל מיפר כיון שזה מכאן ולהבא אי"ז ברכה לבטלה כיון שהנדר מופר רק מכאן ולהבא.
ולכאורה יש להעיר על סברה זו, שהרי נראה ברור שאדם שרוצה לקבל על עצמו תוספת שבת לחלק מהזמן שלפני שבת, כגון שהוא אומר שהוא מקבל על עצמו שבת מחצי שעה לפני השקיעה עד רבע שעה לפני השקיעה, ועל הזמן שמרבע שעה לפני השקיעה לא מקבל ע"ע תו"ש ברור שלא יכול לחול דבר כזה, כיון שכל מושג התוספת (שבת) זה כשזה נסמך לעיקר (השבת), אבל לא ניתן ליצור תוספת שבת לחלק מהזמן, כיון שאז אי"ז סמוך לעיקר השבת. וא"כ ה"נ לגבי הפרת הבעל, לא ניתן לומר שהתוצאה מהפרתו תהיה שבזמן שהאשה הדליקה הנרות היה עליה דין תוספת שבת, ומעת שהפר לה אין עליה דין תוספת שבת, כיון שלא יכולה לחול תוספת שבת שכזו לחצאין.
ומה שיל"ד, הן באופן שהאדם קיבל ע"ע תוספת שבת לחצאין, הן באופן שהבעל מיפר לה, האם נאמר מכיון שלא יכול לחול תו"ש לחצאין, והוא קיבל ע"ע לחצאין, אז לא יחול עליו כלל תו"ש, וכן בהפרת הבעל נאמר שגם התוספת שקיבלה לא חלה, או שנאמר איפכא, שכיון שהוא קיבל ע"ע חלק מהתוספת מה שקיבל יחול, ומכיון שכן זה ימשך גם לכל הזמן עד כניסת השבת. וכן בהפרת הבעל נאמר כיון שיש חלק של תו"ש שהבעל לא יכול להפר, אז גם מכאן ולהבא לא תחול הפרתו. ואפשר שיש לקשר זה לסוגית אי קדושת הגוף פקעה בכדי (נדרים כ"ט א').