הגאון רבי שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא זצ"ל
רבה של קרינקי, בעל חידושי הגרז"ס

בעניין מודה במקצת בכלי שאינו שוה פרוטה[2]

[שבועות מ, ב]: טענו שתי מחטין והודה לו באחת מהן חייב.
הקשה הקצוה"ח (סי' פח סק"ד), ממ"נ היכי מיירי אם איתא בעין הא הוי ליה הילך, ואם אינו בעין הא הוי פחות משוה פרוטה, והיכי משכחת שיהא חיוב באופן זה.
ותירץ הנתיבות (שם סק"ב), כי היכי דאמרינן דדמי קרקע הרי הוא כקרקע, ה"נ אמרינן דדמי כלי הוי כלי, ולעולם דליתא בעין, ודקא קשיא לך הא הוי פחות מש"פ, כיון דחיוב הדמים הוי עבור הכלי, ודינו ככלי לחייבו שבועה[3].
ולכאורה יש להקשות על הרמב"ם[4] דסבר דדמי קרקע כקרקע דמי, דאנו משגיחין על סיבה הראשונה משטרות, דאין נשבעין על השטרות משום דהוי שעבוד בקרקעות, ואמאי כיון דאנו משגיחין על סיבה הראשונה, וסיבה הראשונה [שלפני השטרות] הוי ממון.
אלא ע"כ צ"ל דטעמא דהרמב"ם לאו משום דמשגיחין על סיבה הראשונה, אלא משום שצריך שתהיה התביעה וסיבת התביעה במטלטלין, ולהכי אין נשבעין על השטרות משום דהוי התביעה שעבוד קרקעות, ואנן בעינן שתהא התביעה וסיבת התביעה מטלטלין. וא"כ ליתא לתירוצו של הנתיבות, דדמי כלי הוה ככלי, דהא בעינן שתהא גם התביעה שו"פ אע"פ שסיבת התביעה הוי כלי, דהיינו שוה פרוטה והדרא קושייתו לדוכתא. [והכא אם אין (עשרה) [שני] בורות חפרת לי וכנ"ל, הוי סיבת התביעה קרקע, וכן (ב"ק קו, ב) גבי קטן דאמרינן 'כי יתן איש', עד שתהא תביעה ונתינה גבי גדול].
ויש ליישב באופן זה, דאם מזיק את חבירו כלי ששוה פחות מפרוטה התשלומין אינם ממון, אלא [התשלום נחשב] ג"כ כלי פחות מש"פ, דשוויו שלו הוא כלי פחות מש"פ, וראיה מגמרא דמכות (טז, א) דאמרינן: קיימו ולא קיימו, בטלו ולא ביטלו. ומוקי התם בגמרא באיזה אופן, ופריך ותו ליכא, והאיכא דכתיב (ויקרא ה, כג): והשיב את הגזילה אשר גזל, [כגון ששרף את הגזילה][5], ומתרץ הגמרא כיון דצריך לשלם ואינו לוקה ומשלם.
ולכאורה תימה עצומה מהכא (מגמ' זו) להנתיבות, דמשכחת לה כגון שגזל כלי פחות מש"פ [ושרפה] דאז ליכא חיוב לשלם, דהוי פחות מש"פ, ועל לאו עבר, דבכלי לא בעינן שיהא ש"פ.
וע"כ צ"ל כדפירשנו, דבכלי פחות מש"פ (דין) [דינו] שאם שבר, צריך לשלם כלי פמש"פ דזהו שוויה, ולהכי לא תשאר הקושיא על [מס'] מכות.
וגם קושיית הקצוה"ח הנ"ל אינה, דשפיר נוכל לומר דהודה לו על כלי אחד וליתא בעין, דלא הוי הילך. ומה שקשה והא הוי פמש"פ גם זה אינה קושיא, דשפיר איכא חיוב, כיון שצריך לשלם כלי אחר כמו הראשון, דזהו שוויה.
♦ ♦ ♦