בני ברק
הוראות כלליות ממרן הגרח"ק זצ"ל
שאלתיו במכונית בכ"ד אלול תשס"ג - האם בר"ה להתפלל ברוב עם או במקום שיקבל עלייה, וענה ברוב עם עדיף דהוא דינא דגמ' אבל לקבל עליה זה רק ע"פ קבלה. והוספתי שבמקום הקטן נצרך משתתפים, וכן צריך כהן לברכת כהנים ויש בזה חסד. ואמר זה קצת חשבון. והוספתי לשאול למעשה כיון שיש שם חסד ומשום הכרת הטוב ראוי להתפלל שם וענה מותר.שאלתיו במכונית בי' אלול תשס"ד - היתה לי תאונה ויש אפשרות לקבל מהביטוח פיצויים האם ראוי לקחת כי נתנו לי משמים יסורים ובכך אני מוכרם. וענה אתה לא מוכר להם את היסורים הם רק נותנים לך צדקה.
נכנסתי בסוכות תשס"ד לסוכתו ושאלתי שכל המשפחה עברנו תאונה וכולם יצאו בניסים בריאים ושלמים האם יש לעשות סעודת הודיה. וענה - לא, תלמד פרק התודה.
נכנסתי בכ' תמוז תשס"ה ומאד עודד אכילה טבעית לתינוק עד גיל שנתיים והוסיף שמן הדין מותר עד חמש שנים ונהגו שני שנים (וכידוע שהחזו"א התיר לאכול לצורך כך ביוה"כ לפי צורך הקטן, אף כשמוכרחה לכך יותר מכשיעור, דאי"צ ליתן לו את התחליפים. ומרן זיע"א הוסיף שכך הדין גם בזמנינו שיש מטרנה. ובמכתב שאלתי אם גם יהיה מותר לכך חמץ בפסח, דמה לי כרת דיוה"כ ומה לי כרת דפסח. וענה שאם אי אפשר להאכיל טבעי בענין אחר יתכן).
נכנסתי בעש"ק במדבר כ"ה אייר תשס"ה ושאלתי על דבר כהן שעבר טיפול על כליה ונשאר בביה"ח לשבת ולא יודעים איך ימשיך הענין, האם מותר לבניו הכהנים להיות עמו בש"ק. וענה הבנים כהנים ואם לא מסודר ענין המתים אסור רק בפיקו"נ מותר, שתלך אחת הבנות.
נכנסתי בסוכות תשס"ו עם בני בכורי נ"י, ובירכו שיהיה ת"ח בן ת"ח. ושאל איפה הכיפה, ושאלתי מאיזה גיל צריך כיפה, וענה ממתי שנולדים אם הוא לא זורק אותה. וכשאמרתי שיש מקפידים שלא לשים כיפה עד גיל ג' משום ג' שנים יהיה לכם ערלים. אמר וכי עד גיל ג' הוא גוי.
נכנסתי בכ"ב אדר תשס"ו ושאלתי החזו"א אשתו אכלה מצות מכונה האם אחז לא להקפיד לנשים או שמא היה הוראת שעה. וענה היא לא יכלה לאכול מעבודת יד והשגיחו לה מיוחד שיהיה טוב המכונה. ושאלתי למעשה אבי אוכל רק יד וחמי אוכל גם מכונה האם אשתי תאכל מכונה. וענה לכתחילה עדיף רק יד אך אם קשה לה או מעדיפה מכונה זה לא לעיכובא ורק להקפיד שיהיה מושגח היטב.
נכנסתי בערב פסח תשס"ז בשליחות אאמו"ר שליט"א ושאלתי - נשארו מעות ממתנות לאביונים האם ליתנם לצדקה בעלמא או לקימחא דפיסחא או למתנות לאביונים שנה הבאה. וענה מתנות לאביונים שנה הבאה. ושנה אחת העברנו למרן זיע"א שליחות למתל"א מבני חו"ל בשעה מאוחרת ולא לקחם מפני שאי"ז בכדי שיעשו, ואמר שיבקשו מבעליהם ליתנם לצדקה ואח"כ נתתים לו לצורך צדקה על דעת בעליהן. (ואולי בציור הנ"ל הבין שזה אצל גבאי ואין דעת בעלים בשינוי). וכן בקימחא דפיסחא שנה אחת לא נטל מאאמו"ר שליט"א כשהיה סמוך לחג כי לא ידע איך יספיק לחלק לפני החג, ומסר לרבנית ע"ה שתחלקם.
נכנסתי בכ"ה אב תשס"ז לחלאקה של בני שמואל אהרן נ"י וקבלני בהארת פנים ושאל לשם הילד ולקורבתינו לר' שמואל אהרן יודלביץ זצ"ל. ושאלתי ממתי יש לחנכו בנטילת ידיים אחר ביה"כ. וענה אם אפשר כדאי כבר מעכשיו. ושאלתי האם כל אחד שחותך מעט בחלאקה זה כתספורת דיש ליטול לו ידיים. וענה אולי, אולי כן.
נכנסתי בליל פורים המשולש תשס"ח והיתה מפה על השולחן אחר מגילה דלילה ולא היו נרות דלוקות. ושאלתי אם נוהגים בהדלקת נרות בליל פורים כמש"כ המשנ"ב. וענה היום יש חשמל וכבר יש אור ולכך לא נהגו בנרות.
נכנסתי בליל פורים ואחי נ"י רצה לקנות את אחד מספריו, ובירר אם זה צורך היום, וכששמע שלא אמר תיקח בהקפה. והוסיף בהלצה בינתיים אתה יכול להתחרט.
נכנסתי בימי ערב פסח תשע"ד עם גביע חד פעמי דמוי כסף ועשוי מפלסטיק דק, ושאלתי אם זה כשר לד' כוסות. ואמר תבדוק שיש בזה שיעור ואם יש שיעור זה ודאי כשר. ומיד התערב הנכד ושאל אם סבא ראה שזה חד פעמי. ואמר שאין סיבה לזרוק את זה מיד אחר פעם אחת כי זה קשיח ויפה ואין לדון בזה דין כלי חד פעמי.
זכורני כשהדפיסו ב' כרכים של דרך אמונה בתוך כרך אחד, ראיתיו מחשב עם בני ביתו כמה צריך להיות המחיר יותר מספר רגיל אחד ופחות מב' ספרים רגילים.
בי"ב אדר תשנ"ו היה פיגוע ה"י והיתה חרדה בקהל, וכשנכנסתי עם אאמו"ר שליט"א בליל פורים והבענו את החששות. ענה (באידיש) החזו"א אמר בב"ב אין בומבות. ומ"מ הורה בהזדמנות לאחי נ"י שאף שאין לחוש לילך ברחובות ב"ב בשעת אזעקה מ"מ אם יש מי שזה צורם לו לא לעשות כן בפניו.
היתה מערכת בחירות שנתפלגה בה המשפחה והעדיף אאמו"ר שליט"א להיות שב ואל תעשה. ותפסו בידו ואמר אם אתה לא מצביע אתה מחזק את המחנה החילוני.
אאמו"ר שליט"א שאל אם מותר לו ליקח בגבאות הצדקה כסף מקרובי משפחה שהם רפורמים או קונסרבטיבים. וענה תשאל להרב שך לו יש סייעתא דשמיא בהנהגת הדור. וחזר אאמו"ר שליט"א ושאל האם הוא היום גדול הדור וענה בחיוך אתה רוצה לברך ברוך שחלק. והרב שך ענה רפורמים לא, כי הם "שיטה", קונסרבטיבים כן כי הם רק נגררים.
סיפרתי לו שספריו העומדים למכירה עומדים באופן שחלקם ישר וחלקם הפוך ושאלתי שכך יש גם בחנויות ספרים והאם חייבים לסדרם. ושאל למה זה הפוך, והסביר לו הנכד שזה לכבודן שהשדרה עבה משאר הספר ורק כך זה לא יתקמט. וענה שאם כן זה מותר דהרי זה כבודן ובצירוף שעדיין לא נתקדשו בלימוד. וכשהערתי שבכתבי הח"ח התיר בזיון קודם שלמדו רק בגליונים ולא בגוף הספר, ציין לדברי המשנ"ב בזה בסימן של"ד. ולמעשה אמר שיוצא מהסתירה בין המקומות שזה ספק והשאיר הדבר כפי שהיה.
בני נ"י התחיל להניח תפילין בבין המצרים ושאלתי אם להקדים בכדי שיוכל לברך בפעם הראשונה שהחיינו על פרי חדש. וענה אצלנו לא נהגו לברך שהחיינו ולא להקדים.
בני נ"י נעשה חלאקה בספיה"ע ושאלתי אם להקל כהמקילין בחלאקה בספירה ובפרט שזה קודם ר"ח אייר או להקדים קודם הפסח או לאחר. וענה זריזין מקדימין.
בהזדמנות אמר למסור לי שכהנים סבלנים הם, ושאל הנכד מה המקור לזה, וענה שיש כזה מדרש.
כמו כן שאלתיו מהו שובבי"ם והרי כל אותן הפרשיות מתחילות באות ו' ומאן יימא לן ששמן הוא כפי המקובל בלשונינו. וענה שיש מקור בתוך המדרשים לשמות כל אותן הפרשות.
כיבוד הורים היה בנפשו, ולעולם זירז בזה. ואחד שאל אם משום שלום ביתו שייך להקל, וענה תסביר לה שזה כדאי. וכן סבר שגם כשהבן ברור לו שצודק מ"מ אם ההורה מקפיד הוא חייב לבקש את מחילתו.
אאמו"ר שליט"א היה פעם בקבלת קהל ונכנס בתחילה אדם מלא בבעיות שהאריך בשיחה עם מרן זיע"א. אח"כ נכנס אאמו"ר שליט"א ומרן זיע"א נתן לו כעין מכה בזרועו והפטיר "א'-שווער'ע דור" (דור קשה).
שאלתי אם כל סגולה לזש"ק פועלת גם לזיווג הגון, כיון שאי אפשר לזש"ק בלי זיווג. וענה שמהני להכל.
שאלתי אם אוכל להרשות לבני נ"י ללבוש על ידו שעון פשוט שיעזור לו לשמור על זמני הלימוד. וענה רק בכיס.
שאלתי שבני נ"י קרוב לבר מצוה והעירוני שמחובתי להשתדל מעט בהוצאות הנשואין ע"י איזה השקעה והצעתי לפניו את אופן ההשקעה. וענה תשתדל שידע הלכות תפילין.
שאלתי שבני נ"י היחיד מכל חבריו עם פאות מקדימה, וזה קשה לו, האם ירשה לו מרן זיע"א להעבירם למאחורי אוזניו. וענה חלילה, ומיד מעצמו לשם פיוס הוסיף הבטחה שיזכה לענין פלוני.
בהזדמנות המליץ לי ללמוד עם הילדים מוסר וכששאלתי איזה ספר מוסר ללמוד עם ילד בגיל ט' ענה ראשית חכמה.
בזמנו העיר לי אחד טבעוני (בשיטת שטראוס ע"פ הספר אני ערב לו) שכל התזונה מסוכנת וכדאי לעבור לשיטה מסוימת שמנקה את הגוף מרעלים ושומרת מכל מיני חיידקים וכדו' ונותנת בריאות גמורה עד זקנה ושיבה. ושאלתי אם לשמוע בקולו וענה שיכול להיות שהוא צודק תנסה.
על ההולכים לגרפולוג לפיענוח כתבים, כתב לי זה שטותים והבלים.
על חילוני חולה ענה שמותר להתפלל שיבריא ויחזור בתשובה.
כשרש"י כותב כזה ומצורף ציור, ענה שהמסורת שזה הציור שרש"י צייר.
נכנסתי בשנת תשס"ה ושאלתי בדבר מי שמחובר לו צינור ישר לכליות ואינו יוצא טבעי אלא הכל יוצא לשקית לאט האם יברך על כל טיפה אשר יצר. וענה אם זה נוזל עם הפסק יברך כל פעם ואם זה בלי הפסק צריך לעיין בזה תשאל לר' ניסים (ור' ניסים אמר לי של"ש לברך כל היום, ויברך פעם אחת ביום כשקם בבוקר).
אחד נכנס לפניו והציע ספיקות מיותרות בצורת הכוונה בברכת אבות. מרן זיע"א הבין שהנ"ל מתקשה לכוין והתכופף לעברו ולחש לו אני חושב שאתה פטור. הנ"ל יצא מכל הקושי ע"י שהבין שאם כיוון כבר יצי"ח ואם "לא כיוון" הרי הוא פטור.
♦ ♦ ♦