הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל[2]

תביעת שוטר בערכאות

שאלה

הייתי לפני כמה שנים בעת הרס הבתים בעמונה, וראיתי כמה שוטרים המכים באכזריות רבה בלי רחם יהודי, חבר מהישיבה. הוא נפצע ונצרך לטיפול רפואי מסוים ולזמן מנוחה.
כעת הפצוע רוצה לתבוע את השוטרים על מעשיהם, כדי לקבל מהם פיצוי כספי, ובפרט למען יראו וייראו שוטרים אלו ואחרים.
לכן פנה לארגון "זכויות האדם ביש"ע", שיעצו לו לתבוע אותם בערכאות.
אני הוא העד היחיד (הרלוונטי) ולכן הוא מבקש את עזרתי בעדות. אמרתי להם שאין אני מזהה את השוטרים כי הם היו עם קסדות בראשם, ואמרו לי שהכלל בערכאות במקרה כזה, בד"כ, הוא שהתביעה מוסבת על המפקד שפיקד על אותם שוטרים, ויתכן שנצליח לדעת מי היה המפקד.
ונפשי בשאלתי, האם מותר לי להעיד בערכאות במקרה זה?
יש לציין שכמעט אין ספק שהשוטרים לא יבואו לדין תורה.
עוד יש לציין שלא בטוח, אך מסתבר שאם התביעה תצליח, יוציאו מהמפקד סך ממון יותר ממה שהיו מוציאים ממנו בדין תורה.
כמו כן, אם התביעה תתקבל, אין אני יודע האם יחוייב השוטר לשלם מכיסו, או שהמשטרה או המדינה תשלם בעבורו.

תשובה

כדאי שיזמינו את השוטרים לדין תורה בפני שלושה אברכים שלומדים ויכת[ב]ו הם שכבודו מזמין אותם לדין ויכתבו מספר טליפון שיתקשרו כדי לקבוע דיון, ובטוח שלא יבואו, ואז יתנו לו היתר ללכת לערכאות.
אמנם עד אחד אסור להעיד בערכאות שמחייבין בעד אחד, אבל התביעה שהמשטרה בכללותה תשלם, בזה נראה שגם לעד אחד מותר להעיד.
ואם השוטר עצמו ישלם, ניתן להציע לו לבוא לדין תורה והם יפסקו.
♦ ♦ ♦