רב ומו"צ באלעד
מח"ס ויען יוסף, תורת ערלה, נחלת אבות ועוד
לזיהויה של היעל
היעל היא חיה טהורה ידועה ומוכרת לכל, המקננת בהרים הגבוהים וניכרת בצורת קרניה הגדולות. היעל אף נזכרת באיוב (פרק ל"ט פסו א'): "הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר", ומכאן נבין כי דרכם של היעלים היא לשכון בסלעים ובהרים הגבוהים. גם דוד המלך מלמדינו כי מקום משכן היעלים הוא בעיקר בהרים, כמו שנאמר: "הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים" (תהילים ק"ד, י"ח). היעל מזוהה עם החיה הטהורה "אקו" הנזכר בתורה בפרשת ראה (דברים, י"ד, ה'), שכן התרגום של תיבת "אקו" הוא "יעלא". כך גם העלו כל החוקרים שבאו לזהות את החיות הטהורות הנזכרות בתורה[2].כל זה ידוע ומפורסם, עד שניצבים אנו בפני משנה במסכת ראש השנה (פ"ג משנה ג'): "שופר של ראש השנה של יעל - פשוט" (שיטת תנא זה לא נפסקה להלכה, אלא כדעה שצריך שופר כפוף). וכתב בפסקי הרי"ד שם: "והיעלים קרניהם פשוטין", וכ"כ בפירוש רבי אברהם מן ההר בפשטות: "וקרניה פשוטין".
והדבר מתמיה עד מאוד, הרי עינינו הרואות להיפך, כי קרני היעל כפופות עד מאוד כחצי סהר, וכיצד יתבאר לשון המשנה וביאורי הראשונים שכתבו בפשטות שקרני היעל פשוטות?
מתוך זה יצאתי לנסות ולחקור, האם ישנה חיה נוספת שקרניה ישרות, והיא יכולה לענות על התואר שנותנת המשנה: "של יעל פשוט".
ואכן יש לפנינו חיות טהורות נוספות שקרניהם ישרות, כדוגמת הצבי (הנקרא כיום "צבי תומסון"), שקרניו ישרות וקצרות, או החיה הנקראת כיום "ראם" למיניו השונים, שקרניו ישרות וארוכות.
אך הקושי הגדול בקביעה זו הוא ששמה של החיה "יעל" כבר נזכר בדברי הכתובים הנ"ל, עם תכונותיו המיוחדות לשכון בהרים ובסלעים. תכונות אלו אינם מצויות לא אצל הצבי, החי בערבות, ולא אצל הראם, הרגיל לחיות בעיקר במדבריות, ולאו דווקא בהרים. ודוחק מאוד לומר שדברי המשנה אינם תואמים לדברי הכתובים.
מלבד זאת, עמדו לפנינו ניצבים דברי רש"י בראש השנה, המבאר כי אותה יעל, היא חיה הנקראת "שטיינבאק" בלע"ז. גם בפרשת ראה על תיבת אקו, מביא שם רש"י ש: "הוא יעלי הסלע הנקרא אשטנבו"ק", משמע שהיעל הנזכרת בתורה היא היעל של המשנה. גם הרב שטיינזלץ (שנפטר לאחרונה) חקר ומצא כי שורש מילת לע"ז זו "שטיינבאק" שמביא רש"י, מקורה בשפה הגרמנית: STENBOK, ופירושה היא היעל המדוברת.
וכאן כבר תגדל התמיהה ללא כל ספק: אם באמת כוונת המשנה להורות לנו על החיה הידועה הנקראת יעל, כיצד זה סתמה המשנה שקרניה היו פשוטות, דבר המוכחש לעיני כל רואה?
מתוך תמיהה זו העלו החוקרים השערות שונות, שכולן דחוקות ביותר. בקובץ תורה ומדע הערה 60 כתבו, כי הלשון "פשוט" הכוונה שיישרו את הקרן הכפופה. דבר זה אינו מסתדר עם לשונות הראשונים שהבאנו, שכתבו כדבר פשוט ש"קרניה פשוטות". גם מאוד דחוק לפרש כן, שאם חיפשו שופר ישר, מדוע היו צריכים ליישר אותו, שילכו מראש לחיה טהורה שקרניה ישרות, כגון הראם, ויעשו מקרניה שופר.
הרב קאפח (בחיבורו לרמב"ם פ"א מהל' שופר) ג"כ הסתבך בביאור המשנה, וחידש כי לשון "פשוט" שאמרו התנאים, הכוונה לעגול כקרן היעל העגולה, ומכאן שביאור לשון "כפוף" הכוונה כפוף יותר מקרן היעל, והכוונה לשופר האיל העגול לגמרי ומפותל כשיוצא מראש האיל. ומזה יצא לחדש כי שופר איל המיישרים את קצתו כבר הפך מכפוף ל"פשוט".
וכמה דוחק יש בזה, שהוציא את לשון "פשוט" ממשמעותה לגמרי. מה גם שיש הרבה שופרות איל מקוריים שעגולים בדיוק כמו קרן היעל, ואף פחותים בעיגולם ממנה, וכי נאמר ששופרות אלו לא יהיו כשרים משום שדין "פשוט" להם?
דברים אלו גם נוגדים את פשוט הגמרא שם, שביארה כי הצורך בשופר פשוט לאותה דעה הוא משום: "כמה דפשיט דעתיה טפי מעלי", משמע שיש צורך בשופר פשוט וישר לגמרי, ואיך יתבאר לשון "פשיט דעתיה" על העיגול הגדול שיש בקרן היעל?
אך למרות כל הדוחק, עדין דברי המשנה בראש השנה עומדים לפנינו כתעלומה של ממש, מה הכוונה במילים: "של יעל פשוט".
♦
דברי הערוך כמפתח לפתרון העלומה
מנגד לדברי רש"י, המזהה את היעל כחיה טהורה הנקראת שטיינבאק, יש את פירוש הערוך (לרבי נתן מרומי, מגדולי הראשונים), הכותב פירוש אחר לזיהוי היעל, וזה לשונו: "של יעל פשוט, פירוש, כבשה נקבה ולעולם הוא פשוט" עכ"ל.ועל דברי הערוך התפתח דיון ארוך. כמעט כולם הבינו שהוא מדבר על הכבשה המצויה, ומיד הקשו, הרי לכבשה אין בכלל קרן, לא כפופה ולא פשוטה. וכן הקשו התוס', כי לדבריו היעל הוא מין בהמה, ומתוך הפסוקים עולה שהיעל היא חיה החיה בהרים.
עוד הקשה הרב תוס' יו"ט על פירושו, הרי בירושלמי נתנו טעם מדוע תוקעים ביובל בשל יעל, משום שדבר שאינו מצוי כיובל, יתקעו בו בשופר שאינו מצוי כיעל. ואם נזהה את היעל לפי דברי הערוך שהוא כבשה, קשה, הלא כבשות מצויות הן, ומה הכונה שיעל "אינו מצוי".
החכם צבי (בשו"ת סי' צ"ח) רצה לפרש שכוונת הערוך היא על פי דברי הגמרא בבכורות (מ"ד ע"א), שיכול להיות כבשה שיגדלו לה קרניים, אף שמציאות זו נדירה היא. בדרך זו רצה לפרש את דברי הירושלמי שדבר זה נקרא "אינו מצוי".
אמנם גם על פירושו מקשה הרב פיק בספרו הפלאה שבערכין: א. כיצד יתכן שחז"ל יתנו שם מיוחד "יעל", על מציאות נדירה בכבשה מצויה שגדלות לה קרניים. ב. גם לשון הערוך שכתב ש"לעולם" 'קרנותיה פשוטות" אינו מובן לפי זה, שלשון לעולם מורה על בהמה עם מציאות קיימת, ולא על דבר נדיר ולא מצוי בין הכבשות.
הרב מרדכי הענא בפירושו שושנת המלך וברוך מרדכי (הנדפס בקובץ מוריה ס"ז עמ' י"ד, ומשם בספר קובץ המועדים ר"ה יו"כ הוצאת מכון ירושלים עמ' מ"ה), יצא באמת גם הוא לחפש את אותה יעל שבדברי הערוך, ומצא כי בדברי התוס' בחולין (נ"ט ע"א ד"ה אלו) כתוב: "דיש מין בהמה שאינן מצויין בינינו, דיש לה קרניים כקרני חיה" עכ"ל. מזה העלה השערה, כי גם אותה "יעל" לפירוש הערוך היא בהמה נדירה שאינה מצויה בינינו, שקרני הנקבה שלה תמיד ישרות. לפי דבריו הלשון "לעולם" תתפרש בצורה פשוטה, כיון שמדובר במין שתמיד קרניו ישרות, וגם דברי הירושלמי יבוארו על נכון, כי מדובר באמת במין שאינו מצוי לגידול ביתי.
והנה, בחיבור התשובה להמאירי (מאמר ב' פ"ה) כתב זיהוי מדוייק ליעל המדוברת, דבר התואם לפירוש הערוך: "בין של יעל והוא מין חיה כמו שאמר הרים הגבוהים ליעלים, וכן יעלי סלע, והיא החיה הנזכרת בתורה בשם אקו, והוא תיש הבר ושופר שלה פשוט ר"ל שאינו כפוף" עכ"ל.
עז הבר היא בעל חיים צמחוני ממשפחת היעלים הניזון בעיקר מעלי עצים. היא מרבה לטפס ולדלג על צוקים והרים שמהווים מכשול לאויביה, כמו הנמר. בנוסף ליכולתה לטפס על הרים רמים ותלולים היא מטפסת על עצים כדי להגיע לעלים שאינם נגישים עבורה מן הקרקע. אורך ממוצע של גוף עז הבר הוא 1.30 מטר וגובהו מטר אחד. צבעה חום-אפור עם כתמים שחורים על הרגליים, החזה והפנים. לזכר קרניים ארוכות וכפופות לאחור שאורכן עד מטר אחד. לנקבה יש קרניים קטנות וישרות שאורכן עד 20 סנטימטרים.
פרטים אלו תואמים לדברי הערוך, שכתב כי מדובר בקרני הנקבה, שלעולם קרניה פשוטות.
♦
הפתרון להבנת המשנה לדברי רש"י
מתוך דברי הערוך המפורשים, יצאתי להעלות השערה, אולי גם כוונת דברי רש"י בפירושו למשנה היה באמת רק על מין היעל הנקבה?ואכן, כאשר בדקתי התברר כי מין עז הבר דומה להפליא למין היעל (הנקרא כיום "יעל נובי"), והקרניים הגדולות הכפופות והמוכרות של היעל המצוי אינם שייכות אלא במין היעל הזכר, אך נקבת היעל אכן קרניה קצרות יחסית וישרות, כנקבת עז הבר. ועדין לא מלאני לבי להחליט כן, עד שאמצא לכך ראיה ברורה בראשונים.
ובס"ד מצאתי את אשר איותה נפשי בדברי התוס' ישנים (מובא בספר שיטות קמאי עמ"ס ר"ה עמ' שנ"א), הכותב: "של יעל פשוט, פרש"י דיעל זה מין חיה נקבה, וקרנותיה פשוטות" עכ"ל.
מעתה נפתרה התעלומה, דאכן היעל הידועה היא החיה הטהורה הנקראת אקו, ואליה באמת התכוין רש"י כשתרגם שהיא החיה הנקראת שטיינבאק, והיא החיה אליה התכוונו התנאים במשנה, אליה שהתנאים התכוונו לקחת שופר של נקבה שהוא פשוט וישר, ולא שופר של יעל זכר, שהוא כפוף מאוד.
כעת נוכל אף לדקדק את דברי המשנה, שלכן הדגישה ואמרה: "של יעל פשוט", ואם באמת כל השופרות של היעל הם באותה בצורה, מדוע הדגישה היא גם את המין "יעל", וגם את הצורה "פשוט", יכולה הייתה לומר בקיצור: "שופר של ראש השנה של יעל". ומזה שהוסיפה המשנה את המילה "פשוט" מובן כי של יעל כפוף, והוא הזכר, ויש יעל פשוט וישר והוא קרן נקבת היעל, ומצות השופר לאותו תנא היא בשופר הנקבה.
כעת נוכל להבין את המשך דברי המשניות שם, כי במשנה ד' מובא: "בתעניות – בשל זכרים כפופים", וכל המפרשים פירשו שמדובר בשופר של איל הכפוף. אבל עדין יש קושי גדול בלשון משנה זו (שלא מצאתי שעמדו עליו), שכן אם באמת כוונת המשנה לשופר איל, מדוע נקטו לשון "זכרים" דווקא, היה עליהם לומר: "בתעניות בשל אילים", ולנקוט את מין הבהמה, כמו שבמשנה הקודמת נקטו את המין דווקא "יעל".
אמנם אחר שהתברר כי כוונת המשנה במילים "בשל יעל פשוט" דווקא למין היעל הנקבה, נוכל להבין יותר את הלשון "בשל זכרים", כי כיון שמקודם התכוונו חז"ל לשופר נקבות, כאן כאשר דיברנו על האיל מדגישים שמדובר על מין הזכר דווקא.
גם הלשון במשנה ה' שם תהא מובנת כעת: "בראש השנה תוקעין בשל זכרים, וביובל בשל יעלים", כי באמת אין כאן נקיטת מין זכר מול נקיטת חיה בלבד, אלא כיון שכוונת המשנה ביעל היה רק ליעל נקבה, לכן הציגוה כאן למול קרן האיל בשם "זכרים".
♦
נספח תמונות
תמונות של יעל זכר (יעל נובי), הקרן כפופה מאוד:תמונות של יעל נקבה (במכתש רמון), הקרנים ישרות:
תמונות של עז הבר – זכר, קרנים כמו היעל הזכר:
תמונות של עז הבר נקבה:
תמונות של צבי תומסון:
תמונות של ראם:
♦ ♦ ♦