הערה על מאמרו של הרב יוסף צברי "כשרות השופרות בימינו" (עמוד י"ג)

לכבוד הרב יוסף צברי והרב הראל דביר.
בנידון השאלה היא האם יש פגם במה שנהגו ליישר את הפיה של השופר.
לענ"ד יש לדון בשאלה זו לאור המחלוקת מהו היעל[2] שעליו אומרת המשנה (ראש השנה כו ע"ב) שהקרן שלו פשוט ואינו כפוף. רש"י כתב "יעל - שטיי"ן בו"ק (יש ראשונים שהביאו בשמו אשטנבו"ק)" ותרגום דבריו הוא - עז הסלעים, וכך נקראת גם היום בגרמנית החיה שאנו קוראים היום יעל. ואילו בערוך ערך יעל כתב "כשבה נקבה ולעולם הוא פשוט. ובתעניות של זכרים כפופים, פי' של אילים שהן גדולים וכפופין. קרנות שן והבנים (יחזקאל כז טו) תרגום קרנין דיעלין, שן דפילין וטווסין".
התוספות (ועוד ראשונים) הבינו שכונת הערוך היא לכשבה-רחל, והקשו עליו שהפסוק בדברים יד, ה מונה "אקו" בין החיות, והתרגום של אקו הוא יעל, וא"כ יעל הוא חיה. ובחידושי הר"ן הוסיף להקשות גם מהירושלמי דמבואר שהוא מין שאינו מצוי ביננו ולכן תקנו בראש השנה, שהוא מצוי, את הבהמה המצויה לנו (וכן הקשה התוספות יום טוב מבלי לראות את חידושי הר"ן). ואכן כך משמע ממה שנאמר בשמואל א כד, ב "צורי היעלים", ומאיוב לט, א "יעלי סלע", וכן בתהילים קד, יח משמע שהם חיים בהרים בסלעים עם השפנים. ומכל זה משמע שהוא חיה רחוקה מבני אדם, החיה בסלעי ההרים, והיא מה שאנו קוראים יעל, וראה ד"ר משה רענן בתחומין כח (עמ' 425) שהביא את הפסוקים הנ"ל, ובגללם שלל מי שפירש שהיעל הוא הראם.
לכן נראה שגם הערוך לא פליג על כל זה, והכונה שלו היא ליעל שהוא עז הבר, ועיקר מה שבא לבאר הוא שהכוונה של המשנה דוקא לנקבת היעל, שאצלה הקרן קטנה יחסית לקרן הגדולה של הזכרים ואינה מתעגלת כ"כ כקרן הזכרים, וי"ל לשיטתו שהמשנה לא מתייחסת לקרן העיזים והכבשים הנקבות המצויות אע"פ שגם הן פשוטות כיון שבדרך כלל הן קטנות ולא שמושיות. ואף שהערוך אומר "כשבה", יש כמה מקורות שמהם עולה שיעל כבש ועז נחשבים אותה משפחה. המשנה בבכורות א, ה אומרת שלר"א אפשר לפדות בכלאים של כבש ועז לפי ששניהם נקראים שה. ובגמרא חולין לח ע"ב מובא שלפעמים העז יולדת כמין כבש, והכבשה יולדת כמין עז (וזה נקרא 'נדמה'). מבחינת גודל הקרנים, אצל היעלים, בין זכר ובין הנקבה יש דמיון יותר לכבשים מאשר לעזים שכן אצל היעלים והכבשים יש קרן גדולה (אכן יש מיני כבשים ללא קרנים כלל, אך לא בהם מדובר), ואילו הקרן של העיזים קטנה, ובעבר היו מחלקים בין המינים לפי גודל הקרנים. גם בחלוקה המודרנית מסווגים הן את היעל והן את הכבש כסוג של שבט העיזים, וההבחנה במיני הבר בין כבש לעז אינה ברורה (תחומין כח עמ' 429). לכן י"ל שהערוך מתכוון לחיה יעל והוא קורא לה 'כבשה' כי במיני הבר אינו מבחינים בין כבשה לעז, אלא שלדעתו בניגוד לרש"י מדובר רק ממין נקבה, כי העיגול הכמעט מלא של היעל הזכר לא יקרא פשוט. ואולי יש לישב על פי זה גם את כוונת הרמב"ם באומרו שרק מין כבש כשר, שלא התכוון לשלול בזה את העז והיעל שהם מאותה משפחה, אלא את המינים האחרים שאינם מזכירים את עקידת יצחק[3]. וראה אורחות חיים חלק א דין תקיעת שופר שלדעתו הרמב"ם מכנה כל מה שאינו פרה ככבש: "ואפשר כי דעת הר"מ אינו אלא למעט של פרה אבל של עז ושל תיש כלן בכלל כבש הן וכן של יעלים ובלבד שיהיו כפופין והילכך דיעבד כשרים. וכן נמי כתב הב' ההשלמה והר"י מקור' ז"ל".
והנה הריטב"א מקשה על הערוך שהביא ראיה מהפסוקים ביחזקאל שקרן יעל כשרה, שמה שמצינו ביחזקאל הוא שקרני יעלים נקראו קרן, ולא נקראו שופר, אך המאירי בדף כו ע"א מקשה אותה קושיה על עיזים, שכן מצינו בדניאל ח, ה שהוא נקרא קרן "צפיר העזים... קרן חזות בין עיניו" ומשיב "שהתיש בכלל הכבש הוא כדכתיב שה כבשים ושה עזים" (וראה בדרשת הרמב"ן לר"ה שלדעתו מדובר בחזון שבו מתואר עז עם קרן שהיא עצם אחד ואין זו עז עם קרן רגילה). לפי האמור שלמעשה יעל הוא סוג של עז י"ל שבאותו אופן ניישב את קושית הריטב"א, שזה ברור לגמרא שאין לחלק בין כבש עז ליעל כי כולם אותם משפחה, וכיון ששל איל נקרא שופר, כולם נקראים גם הם שופר. וא"כ אדרבה מזה יש חיזוק לשיטת הערוך.
מכל מקום לפי רש"י הוא מין חיה שלא הבחינו בו בין נקבה וזכר, ומשמע שגם קרני היעל הזכר יחשבו לפשוטים, וכן כתבו תוספות, ריטב"א, רבינו יהונתן, רבי אברהם מן ההר, והר"ן (אמנם תו"י המבוא בשיטות קמאי לר"ה כתבו בשם רש"י 'מין חיה נקבה'. ואולי כוונתם שמין חיה זו הוא בשם של נקבה, ועכ"פ כל הראשונים לא חילקו בזה) ולענ"ד נראה ברור שלפירוש רש"י גם קרן היעל הזכר תקרא פשוטה משום שהיא אינה מפותלת כקרני הכבשים הזכרים, ולפי רש"י כפוף פירושו מפותל, והיינו שהפיה פונה לכיוון אחר, וכן עולה ממה שפירש המאירי "פשוט ר"ל שאינו כפוף כקרן הכבשים כולם"[4].
מכל זה עולה לענ"ד שאין כלל נפקא מינה ביישור הפיה, לפי רש"י פשוט שהשופר נשאר כולו בגדר כפוף גם לאחר אותו יישור, שכן כפוף פירושו מפותל. גם לפי שיטת הערוך שמפרש של יעל פשוט – ישר, נראה שאם מיישרים באופן חלקי את החלק הקרוב לפה לא איבד השופר בזה ממעלת כפוף. לפי הערוך קרן היעל הנקבה פשוטה כי היא ישרה כמעט לגמרי, אבל כאשר מדובר בקרן מפותלת גדולה שיישרו רק את פיה אינה דומה כלל לקרן היעל הנקבה. לכן הנפק"מ למעשה בענין מעלת כפוף היא אך ורק בשופר שיישרו אותו שלא יהיה מפותל, דבזה הוא דאיכא גריעותא לפי שיטת רש"י שהרי כך היא קרן היעל, וכפי שכתבתי בזה בספרי 'קול תרועה' עמ' 13 (בהוצאת המכון לרבני ישובים) על השופר המרוקאי.
בברכה רבה
עידוא אלבה