בדין גונב שור פסולי המוקדשים

הערות שוליים

1. ↑ מבוא - תשובת רבינו זו (משנת תרפ"ג), ממוענת להגאונים רבי עזרא אלטשולר זצ"ל, אב"ד ווינוטא ובעל ספר תקנת עזרא ועוד. ורבי אברהם יצחק פרלמן זצ"ל, בעל ספר פני אברהם.מתוך חידושיו הרבים של הגאון מטבריג זצ"ל, שאבדו רובם ככולם בצוק העיתים (ראה בהקדמת נר אהרן), נותרו כתבים מועטים לפליטה, שסודרו ע"י חתנו, בספר 'נר אהרן' מתורתו של רבינו זצ"ל, בתוספת מבוא לחייו ופועלו. כאן המקום לציין, כי בהסכמתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל לספר 'נר אהרן', כותב הגרא"ז כי למרות שטבעו ושמעו של רבינו יצא כגאון מבריק, עיקר מעלתו היה בהיות הש"ס והראשונים שגורים על לשונו. ומוסיף שם הגרא"ז, כי גם הגאון רבי אייזיל חריף זצ"ל נודע והתפרסם בגאונותו, אולם מעלתו העיקרית היתה בכך שזכה לידיעת הש"ס והראשונים כצורתם. כאן מופנה הקורא הנכבד, ליקרתה של תשובה זו, שנכתבה במאמצים כבירים ע"י רבינו זצ"ל, וכפי שכותב הוא כאן: "ואל יתפלא על איחור תשובתי, כי אמנם קשה עלי הכתיבה עד מאד ואני כותב בדמי לבבי..." ומסיים את התשובה: "ויש לי בזה חידוש גדול, אלא שקשה עלי הכתיבה מאד לע"ע" [יש לציין, כי רבינו ראה חביבות מיוחדת לשרידי תורתו שנותרו בכתב יד, עד ששמר תשובה יחידית שנותרה לו לפליטה, בתיק הטלית והתפילין שלו. תשובה זו (בענין סריס) נדפסה בספרו נר אהרן, בשונה מרוב החידו"ת שהם מכתבי תלמידים, ומכאן צא ולמד על חשיבותה של תשובה זו שמקורה בכתי"ק] (בסיום תשובה זו, צירפנו את סריקת כתב היד שהיה לפנינו). בערוב ימיו עלה רבינו לירושלים, ונקרא לכהן פאר כראש ישיבת מרכז הרב, ואף שם יצאו טבעו ושם תורתו בעולם, והצליח לרומם ולשגשג את הישיבה, אולם רבינו לא האריך ימים על ממלכתו, ולאחר תקופה קצרה נסתלק לבית עולמו. ת.נ.צ.ב.ה. כעת זוכים אנו לפרסם לראשונה את תשובת רבינו מכת"י (לפנינו קיימת רק העתק התשובה), שנמסרה לאבינו הרב יצחק נתן ב"ר שמואל זאב לוי ז"ל, במסגרת אסיפת החומר לספר הזכרון עדות ליוסף [להורדה] (לזכרו ולע"נ של הקדוש יוסף דב ב"ר חיים ויסמן זצ"ל הי"ד). אבינו ז"ל אף החל בעריכת תשובה זו ובהתקנתה לדפוס, ובכך הקל מעלינו את המלאכה, ויה"ר שיהיו הדברים לעילוי נשמתם ות.נ.צ.ב.ה. מלאכת העריכה נעשתה ע"י הרב משה אהרן שליט"א –מעורכי הספר עדות ליוסף. תודתנו נתונה להרב צבי מרגלי שליט"א –עורך ומו"ל ספרי הגאון רבי עזרא אלטשולר זצ"ל, וידיו רב לו בתורתו, שעזרתו והערותיו היו לנו לתועלת מרובה, וחלק מהדברים שובצו בהערות בשמו. בתשובה זו, דן רבינו האם יש חיוב (כפל) ד' וה' בגונב שור פסולי המוקדשים. וכפי הנראה לאורך כל התשובה, הדיון הוא מצד לצד, בעד ונגד, וכפי שצוין בהערות. כמו כן לאחר העיון, נראה לומר שיש דבר נפלא והוא, שרבינו השכיל לדון משלושה כיוונים שונים שמובילים לעניין אחד. (א) האם החיוב הוא 'בעצם' או 'במקרה'. (ב) האם החיוב הוא על השור או על האדם. (ג) מצד דין מעילה האם בזמן הגניבה נפקעת הקדושה. משה אהרן. דוד לוי.
2. ↑ . נדון ד' וה' בפסוהמ"ק העיר בו הגר"ע אלטשולר זצ"ל בקצרה, בספרו תקנת עזרא למסכת מעילה (דף י"ט ע"ב), וסיים שם: "וגם בענין זה כבר הארכתי בקונטרסי", וכנראה כוונתו למה שנדפס בספרו על הרמב"ם (הלכות מעילה פ"א), שמאריך שם בעיקר ענין דמיון צבי ואיל לקדשים (לא דוקא לענין דו"ה). וראה עוד בענין ד'וה' בפסוהמ"ק מובא בספרו תקנת עזרא על הרמב"ם (הלכות מעילה פ"א הי"ג, דף י"ח ע"א מדפי הספר ד"ה עוד ענין אחד). –הערת הרב צבי מרגלי.
3. ↑ . כלומר, שור פסולי המוקדשין שנפדה הגם שנקרא שור רעהו ולא שור של הקדש, ונאכל כצבי כאיל, עדיין יש לו קדושה (קלה). ומהי הקדושה שאסור להנות מחלבו וגיזתו, ולא להאכילו לכלבים. א"כ לפי זה כיון שעדיין יש לו קדושה מסוימת, לכן נראה שפטור מתשלומי גניבה, ד' וה'.
4. ↑ . כלומר, דיני גניבה אינם מיוחדים לשור פסולי המוקדשים אלא דין כללי, ודין כזה לא משתנה וממילא אכן כן, יהיה דין של ד' וה'.
5. ↑ . מוזכרים במשנה (בכורות יד, א).
6. ↑ . אמר רבי הושעיא, המרביע שור פסולי המוקדשים לוקה שנים. אמר רבי יצחק המנהיג בשור פסולי המוקדשים לוקה, שהרי גוף אחד הוא ועשאו הכתוב כשני גופים. כאן עובר המחבר להעיר שהאיסור הוא על האדם וכן להלן, במה שכתב: ו'כן אותו ... על מעשה השחיטה', ופועל יוצא לגבי גונב פסולי המוקדשים.
7. ↑ . א"כ לפי צד זה, הרי שור פסולי המוקדשין נחשב לשני מינים, א"כ צריך להיות שלא יהיה עליו דין ד' וה'.
8. ↑ . הדיון שם לענין איסור שחיטת כוי (כלאים), ז"ל: "והאמר רב חסדא, הכל מודים בהיא תיישה ובנה צבי, שחייב, שה אמר רחמנא, ובנו כל דהו".
9. ↑ . האיסור לא על החלב אלא על החולב [ראה מקורות בא"ת (כרך ה, גזה ועבודה): החליבה בקדשים, נחלקו בה ראשונים, יש סוברים שאין האיסור אלא משום הדרשה תזבח ולא גיזה בשר ולא חלב, והיינו שאסור להוציא החלב מהם, ויש סוברים שמדרבנן הוא שאסרו חכמים את החליבה ועשאוה כמו גיזה ועבודה. ויש חולקים לגמרי על איסור החליבה וסוברים שחליבה מותרת בקדשים ואין האיסור אלא על החלב באכילה ובהנאה, מדרשת בשר ולא חלב]. בכל אופן, כמובן שהאיסור של גניבה הוא על הגנב, וממילא יהיה דין של ד' וה'.
10. ↑ . זו ראיה נוספת שיש דין ד' וה'.
11. ↑ . ראה שם בסוגיא מחלוקת ר"ש ורבנן, ובתוס' שם ד"ה כל העומד.
12. ↑ . ראה תוס' שם (עו, ב ד"ה והלא פדייה).
13. ↑ . כן כתב הכסף משנה שם (רש"י ב"ק עו, ב, ור"ת חולק על רש"י).
14. ↑ . בספר תקנת עזרא על הרמב"ם (הלכות מעילה פ"א הי"ג, דף י"ח ע"א מדפי הספר ד"ה עוד ענין אחד) מביא להא דב"ק עו, ב. ובהמשך (יח, ב), מביא את דברי הגאון מטאווריג בזה. ובמאמר שלפנינו הוא בד"ה אבל לדברי רש"י. ובתקנת עזרא שם יש מעט תוספת ביאור וכמסקנה המובאת בהערה לעיל –הערת הרב צבי מרגלי.
15. ↑ . סוף דבר, יש דין ד' וה' בגונב פסולי המוקדשין.
16. ↑ . א"ה: לפי הבנתי, השואל שאל, הרי ברגע שהגנב גונב הרי יצאה מרשות, האם יש מעילה באופן זה. ואולי תאמר שהגנב לא נהנה, ממילא אין לו חיוב, כי כל חיוב מעילה הוא רק כשנהנים [וכעת הראני הרב צבי מרגלי את דברי הגר"ע אלטשולר בספרו תקנת עזרא על הרמב"ם, ולהבנת הדברים נעתיק מה ששייך לקטע זה: "וליישב כל זה אולי י"ל דנהי דברור הדבר דאף לר"ש דס"ל דקדשים שחייב באחריותן ממון בעלים הן, מ"מ מועלין בהן כמפורש במעילה (ט, ב) דקתני בברייתא וכו'. מ"מ י"ל דזה אינורק במעילהדהנאה אבל במעילה דשיני רשות כגון שסבר דהוא של חבירו ונטלו לעצמו בגניבה, ובאמת היה של הקדש שחייב הבעלים באחריות, כיון דלר"ש גם אחד שהקדיש רשות בעלים דהדיוט עליהם דהא מה"ט לא נקרא מה שהקדיש שינוי רשות לומר שיתחייב הגנב בדו"ה משום מה לי מכרו להדיוט מ"ל מכרו לשמים אליבא דר"ש כדאיתא בב"ק שם (עו, א). אלא שהגאון האמיתי ר' אברהם אהרן בורשטיין ז"ל (בעל המאמר כאן), כתב לי שלא נהירא לו חידוש זה לומר דלר"ש אינו חייב אמעילה דשינוי רשות בקדשים שחייב באחריותן וכו' ואני אומר אם מצד הסברא לחוד ודאי מי יוכל לדון עם מי שהתקיף ממנו, אך מהמשנה דשקלים המעיין שם בפי' הרע"ב ובמלאכת שלמה יראה דאין משם סתירה לדברינו כלל"].
17. ↑ . א"כ מבואר שבאופן זה יש מעילה בלי הנאה, וממילא יש דין של ד' וה'.
18. ↑ . דחיה, דהגמרא אומרת שהוא נחשב כמי שנהנה, ולכן יש דין מעילה, וממילא אין דין ד' וה'.
19. ↑ . מחדש שעל הנאת ממון אין חיוב מעילה, רק על הנאת הגוף, א"כ יש חיוב ד' וה'.
20. ↑ . א"כ ע"י גניבה עדיין לא יצאו לחולין, ונשארים קדושים.
21. ↑ . מחלוקת רבנן ור"ש (תמורה לג, ב).
22. ↑ . א"כ יצאו לחולין וממילא יש דין ד' וה'.