לאפרושי מאיסורא: השתמשות בשבת במים שמתאספים סביב בקבוק קר - הרב ישראל סיתהון
כבר נודעת הסכמת האחרונים ז"ל דמים הנוטפים מן המזגן הרי הם מוקצה ואסורים בטלטול, דהוי נולד גמור דמקודם לא היה כלום והמזגן עושה את המים, וכמ"ש בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' קכח אות ב), ובספר חזון עובדיה שבת (ח"ג דין נולד עמוד קמד), ובספר שמירת שבת כהלכתה (פי"ג דין לט) בשם הגרשז"א ז"ל.ולפי"ז יש לדון לאסור את המים שמתאספים סביבות הבקבוק כשהוא קר-וקפוא, דמים אלו אינם מלחלוחית שעל הבקבוק ובודאי שלא מן המשקה שבפנים, וכמו שיש טועים הסבורים כן, אלא הם נוצרו מן הלחות שבאויר כשהם נפגשים עם גוף קר, וכן המים שנוצרים במזגן הם מן הלחות שבאויר. ואם כן דין אחד להם, שהם אסורים משום נולד והוא מוקצה גמור. ויש אנשים שלפעמים מרטיבים את קצות אצבעותיהם במים אלה, ויש להזהירם בשבת לבל יעשו כן, כי הוא טלטול ושימוש במוקצה ממש. וכבר הצעתי זאת לפני כמה ת"ח בירושלים ת"ו והסכימו לזה. ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר.
ושו"מ בספר שלחן שלמה (סי' שי ס"ח אות כו ב עמוד קיד) דאחר שכתב דהמים שנוטפים מן המזגן הוא נולד ודאי שהרי מקודם לא היה כלום, סיים וז"ל: ונכון לחלק בין מים שנוטפים ממזגן לזיעה שעל גבי החלון או על כלי, ע"פ דברי החזו"א (סי' מז ס"ק כא) דאין על זה שם טלטול כיון שבטל לחלון או לכלי, עכ"ל. הרי להדיא מדבריו דגם על הזיעה שמחוץ לכלי יש דין מוקצה דהוא נולד גמור רק שבטל לכלי, ואין זה אלא במטלטל את הכלי או פותח את החלון, אבל אם האדם משתמש בגוף המים ממש, וכגון ששוטף את קצות אצבעותיו במים אלה, הרי זה אסור משום מוקצה, ופשוט.
הצעיר ישראל סיתהון
כולל יחוה דעת ירושלים ת"ו
♦ ♦ ♦