ישיבות צרור המור והדר להדר חיפה
הערות בספרי הגר"ח קנייבסקי, וכמה מתשובותיו
הקדמה * א. האם ברוך בן נריה עלה לא"י * ב. האם דניאל עלה לארץ ישראל * ג. האם יחזקאל נקבר בחו"ל * ד. בני כמה היו שאול ודוד כאשר הומלכו * ה. האם שמעי בן גרא היה קרוב משפחה של שאול * ו. מאיזה שבט היו דבורה וברק * ז. מתי אירעה פרשיית פילגש בגבעה * ח. תשעה באב כנגד גיד הנשה * ט. האם הנביא זכריה היה נכדו של עידו הנביא * י. חנניה מישאל ועזריה עלו לא"י כדי ללמוד תורה לפני יהושע * יא. ספר התרומה או ספר התרומות
הקדמה
יחד עם כל בית ישראל הננו מעתירים בתפילה לבורא עולם לרפואת הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א. לזכותו ולרפואתו מתפרסם מאמר קצר זה, בו מובאות כמה הערות ששלחתי לפני כחמש שנים אל הגר"ח, וכן תשובותיו על כמה מההערות.ההערות עוסקות בדברים שהובאו בספריו. ההערות נשלחו בכמה מכתבים שנשלחו בדואר. על חלקן לא קיבלתי מענה, וייתכן שכלל לא הגיעו אל ביתו. חלק מההערות כאן מצוטטות מתוך מכתבי, ולכן הן נכתבו בגוף שני.
תקוותי שפרסום הדברים יביא למו"מ בדברי הגרח"ק, ויהיה בכך זכות לרפואתו, ומתוך כך גם יתבררו דבריו ויתבהרו, ואני אבין במה טעיתי. אקוה בנוסף שע"י פרסום המאמר אזכה שאחד הקוראים יציג בפני הגרח"ק את ההערות ויפרסם כאן את תשובותיו.
♦
א. האם ברוך בן נריה עלה לא"י?
ב'שיר השירים רבה' (ה, ה) מובא שברוך בן נריה לא עלה עם זרובבל מחמת זקנותו המופלגת, שבגללה לא יכול היה לעלות אפילו בעגלה מיוחדת ונוחה. בספר בשער המלך לגר"ח קנייבסקי (נדפס בתוך ספרו שיח השדה חלק א, הוצאה שישית, בני ברק, ללא שנת הוצאה, דף לד טור ד) הביא את דברי שיהש"ר ומיד כתב: "אבל במדרש עשר גלויות איתא שברוך בן נריה עלה עם נחמיה וזרובבל".על כך כתבתי לגר"ח: "כת"ר הביא שבמדרש 'עשר גלויות' מובא שברוך בן נריה עלה לא"י. זה לשון המדרש (הובא ב'בית המדרש' ליעללינעק, מהדורה שלישית, ירושלים תשכ"ז, ח"ד, עמ' 135): "לאחר חורבן המקדש שבעים שנה עמד כורש בן אסתר ושלח לנחמיה ולזרובבל ולברוך וחבורתו ובנו בית שני...". ע"כ.
דברי המדרש הללו מחודשים בעיני, שהרי הוא דלא כמובא בשיהש"ר (ה, ה) שברוך בן נריה לא עלה, וכן גם פשט הגמ' מגילה טז, ע"ב, וכ"כ ברש"י שם ד"ה 'שכל', וכ"כ בס' יוחסין ע"פ הגמ' שם (ודלא כיעב"ץ מגילה שם).
ראוי לענ"ד, כדי שלא לאפושי פלוגתא, לדחוק ולבאר את דברי 'מדרש עשר גלויות' באופן שלא יחלקו על שאר המקורות, ולומר שברוך בן נריה הנהיג את הבניה ממקום מושבו בחו"ל ונחשב אף הוא כמי ש'בנה' את המקדש כיון שהדבר נעשה בציוויו והדרכתו. וכמו "ויבן שלמה את הבית", שהכוונה היא שנעשה הבית בציוויו (רמב"ן שמות כט, לא, ועוד). מה דעת כת"ר על דברי– האם אכן ראוי להסביר כך?
ניתן גם לדחוק תירוץ אחר ולומר שתיבת "ובנו [בית שני]" אינה מתייחסת לנחמיה זרובבל וברוך, אלא לעם ישראל. והוא דחוק בעיני. מה דעת כת"ר על הסבר זה?". עד כאן לשון מכתבי.
תשובת הגר"ח: "לבסוף עלה".
כמדומה לי שכוונת הגר"ח לומר שגם לפי דרכו אין סתירה בין המקורות: המובא במדרש שיר השירים רבה מתייחס לתקופה מסויימת, ואילו המובא במדרש עשר גלויות מתייחס לתקופה מאוחרת יותר.
אולם, בעוניי לא הבנתי כיצד ניתן לומר כך, שהרי במגילה טז, ע"ב, מובא: "שכל זמן שברוך בן נריה קיים לא הניחו עזרא ועלה", הרי שכאשר עזרא עלה רבו ברוך לא היה קיים, כלומר שנפטר. וכן מובא ברש"י שם (ד"ה 'שכל'): "וברוך לא עלה מבבל ומת שם". וכן עולה ממדרש שיר השירים רבה ה, ה, אותו הביא הגר"ח, בו נאמר שברוך בן נריה לא עלה עם זרובבל מחמת זקנותו המופלגת, שבגללה לא יכול היה לעלות אפילו בעגלה מיוחדת ונוחה. ולפי"ז איך ייתכן ש"לבסוף עלה", אחר שהזקין עוד?! וצ"ע. וה' יאיר עיני למצוא במה טעיתי.
♦
ב. האם דניאל עלה לארץ ישראל?
במדרש מובא שדניאל עלה לארץ ישראל (שיר השירים רבה ה, ה). הגר"ח קנייבסקי הביא בספרו בשער המלך (דף לה, טור ב) את דברי מדרש שיר השירים רבה ה, ה, הסובר שדניאל עלה לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש (שניתנה בשנת אחת לכורש), ומיד אחר כך כתב הגר"ח: "ועיין בספר יוסיפון שבסוף ימיו ביקש דניאל מהמלך שיפטרנו מעבודת המלך ומינה זרובבל תחתיו ואחר כך עלה זרובבל, ואז נראה שעלה דניאל עמו".על כך כתבתי לגר"ח: "כמדומה לי שיש להעיר: ביוסיפון לא נזכר שדניאל עלה לא"י, אלא שכת"ר כנראה חיבר את דברי היוסיפון עם דברי שיהש"ר. אלא שלענ"ד הדבר אינו אפשרי, שהרי מעיון ביוסיפון (מהדורת הומינר ירושלים תשט"ז, פרק שלישי, עמ' טז; מהד' פלוסר, מרכז זלמן שזר, תשל"ט, עמ' 303) עולה שדניאל ביקש מהמלך לשחררו מתפקידו כדי שיוכל ללכת אל "קרית עירי ולביתי להרגיע לעבוד אלהי אבותי" ומהמשך הדברים ברור כי כוונתו לא היתה לא"י, שהרי בהמשך מובא שדניאל מצא את זרובבל שיחליף אותו בתפקידו בחצר המלכות ואז דניאל "הלך למקומו אל שושן הבירה אשר בעילם המדינה ויעבוד שם את ה' עד יום מותו בקרב אחיו עדת הגולה אשר שם". הרי שלפי דבריו דניאל נשאר בחו"ל ונפטר שם". ע"כ לשון מכתבי.
תשובת הגר"ח: "חשבו שהלך".
כמדומה לי שכוונת הגר"ח היא שיושבי פרס טעו לחשוב שדניאל נשאר בביתו עד לפטירתו, והמובא בספר יוסיפון מבוסס על טעותם, אך באמת עלה דניאל לבסוף לארץ ישראל.
יש להעיר: נראה שהגר"ח דחק ופירש כך כדי להשוות בין דברי המדרש לדברי היוסיפון.
אולם, הר"י אברבנאל, בהקדמתו לפירושו נחלת אבות על מסכת אבות, כתב: "ידוע שלא עלו שמה (=לארץ ישראל) דניאל וחבריו, ואולי היו כבר מתים באותו פרק, וכן נראה מדברי יוסף בן גוריון...". גם בספרו מעיני הישועה (מעין ה, תמר ד) כתב האברבנאל שדניאל ביקש להפסיק לשרת את המלך בימי דריוש המדי, כמבואר ביוסיפון, והיה אז כבן 92, והעמיד המלך תחתיו את זרובבל, והלך דניאל לשושן מעט אחר כך בשנת אחת לכורש, באותו זמן שבו עם ישראל עלו לארץ ישראל. הרי שהוא הבין את דברי היוסיפון כפשטם.
בנוסף, הרי כך מובא במדרש לקח טוב לר' טוביה בן ר' אליעזר, על אסתר א, א (מהדורת וילנא תרמ"ז, עמ' 88): "כתיב בספר דניאל (א, כא) 'ויהי דניאל עד שנת אחת לכורש המלך', וכתיב (דניאל י, א) 'בשנת שלש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל' (הרי שהמשיך לנבא גם אחר כך)?! מהו 'ויהי דניאל עד שנת אחת לכורש' – מלמד שנזקן ונמנע מבית המלכות וישב לו בביתו". הרי שהתפטרותו מתפקידו היתה באותה שנה בה היתה הצהרת כורש. גם המלבי"ם (דניאל א, כא) כתב ע"פ הרי"א בשם היוסיפון, שבשנת אחת לכורש דניאל התפטר מתפקידו ו"קבע מושבו בשושן". וצ"ע.
בנוסף, יש להעיר שבכל מקרה לא נימלט מכך שיש דעה שנוקטת שדניאל לא עלה לא"י, שהרי מפירוש רש"י לבבא בתרא (טו, ע"א, ד"ה 'כתבו יחזקאל') משמע שדניאל לא עלה לארץ ישראל, כפי שהעיר רבי רחמים ניסים יצחק פאלאג'י (באבות הראש, ח"א, דף נד, עי"ש), והביא שכן משמע גם מרש"י סנהדרין צג, ע"ב, ד"ה 'מאי נינהו' (ויש להעיר שיש אומרים כי פירוש רש"י לסנהדרין פרק חלק איננו מרש"י). ולענ"ד משמע כך גם מהדבור המתחיל הקודם שבדברי רש"י לבבא בתרא שם, שבו רש"י השמיט את דניאל מרשימת הדמויות המפורסמות שבין אנשי כנסת הגדולה. עוד אריכות דברים בנושא זה ראה בספרנו אשי ישראל לספר עזרא (כת"י) פרק מה.
♦
ג. האם יחזקאל נקבר בחו"ל
בספר בשער המלך (דף לד, טור ג) ציין הגרח"ק שמדברי התוס' בבא בתרא טו, ע"א, מוכח שיחזקאל הנביא נקבר בחו"ל.אולם, לא מצאתי שם מאומה, וכנראה כוונתו לתוספות ד"ה 'פירש הקונטרס' שכתב "ולא מצינו שחזר יותר לארץ ישראל", אלא שדברי התוספות מוסבים על ירמיהו ולא על יחזקאל, ולכן לא זכיתי להבין את כוונת הגרח"ק. וה' יאיר עיני למצוא במה טעיתי.
♦
ד. בן כמה היו שאול ודוד כאשר הומלכו
בספר למכסה עתיק על שמואל א' פרק יג מובא: "בן שנה שאול במלכו – בן כ"ה הי' (מהר"י קרא בשם סדר עולם פרק יג, ולפנינו הגי' שם בן כ"ט, והגר"א מפרש שם דקאי על דוד)", עד כאן.ועל זה יש להעיר:
א. כך נדפס בכל מהדורות הלמכסה עתיק, אך בלמכסה עתיק הנדפס עם הוספות (ע"י הרב גרינגרס ברמת בית שמש התשע"ג) מובא "בן פ"ה היה" במקום "כ"ה", וכנראה הוא טעות דפוס.
ב. דברי הר"י קרא אינם שם בפרק יג אלא בפירושו לפרק ז, פס' ב. אולי ניתן לציין זאת במהדורות הבאות.
ג. במהדורה המדוייקת שבידי של הר"י קרא (פירושי רבי יוסף קרא לנביאים ראשונים, מוסד הרב קוק ירושלים תשל"ג, עמ' נו, וכך גם במקראות גדולות מהדורת הכתר) נכתב "עשרים ושמונה". אני משער שהיה מי שבמקום 'עשרים ושמונה' כתב "כ"ח" וכך השתבש ל-"כ"ה" כפי שנדפס בלמכסה עתיק, וכמדומה לי שהוא טעות.
ד. הגרסא שהיה אז 'בן עשרים ושמונה' אין זה חידוש הנמצא רק בדברי ר"י קרא, אלא כך היא הגרסא בסדר עולם, כתב יד אוקספורד וכתב יד מינכן, כפי שהעיר ר' בער רטנר בסדר עולם שהוציא בוילנא תרנ"ז, והוסיף שכן הוא בילקוט שמעוני בדפוסים הישנים.
ה. מדברי הגרח"ק משמע שהפשט בסדר עולם הוא שהדברים מתייחסים לשאול המלך, ורק הגר"א פירש שהם מתייחסים לדוד. אולם נראה לכאורה שזה פשט כוונת הסדר עולם, וכך מוכח מהקשר הדברים שם, כך גם ביאר בעץ יוסף שם.
וביאור זה הוא מוכרח לענ"ד, שהרי בסדר עולם מובא ששאול מלך שנתיים (ולכל היותר שלש), ואיש בשת בנו מלך אחריו, מיד לאחר מות שאול או לכל היותר 5 שנים אחר כך (מחלוקת רש"י ותוספות בסנהדרין כ, ע"א), והיה איש בשת במלכו בן 40 (כמפורש בשמואל ב, ב, י, וכן הוא בסדר עולם). הרי שכאשר שאול הומלך כבר היה לו בן בגיל 38 או 33, ולפיכך כלל לא ייתכן לומר שכאשר שאול מלך הוא היה בן 29 או 28, וברור לפיכך שכוונת הסדר עולם היא לדוד המלך.
ו. בסדר הדורות (שנת ב'תתפ"ב) כתב על פי שלשלת הקבלה ששאול היה בן 59 כשהומלך (וראה הגהת נחל עדן שם). אמנם אעיר כי החיד"א ועוד גדולים כתבו ש"אין לסמוך על שלשלת הקבלה כלל" (יוסף אומץ סימן נ). עוד מצאתי תשובה של רבי סעדיה אבן דנאן (הובאה בסוף שו"ת פאר הדור במהדורה הישנה שם, בסימן רכ"ה) בה כתב ששאול היה בן 52 כשמלך, והוא שנאמר "ב"ן שנה שאול במלכו" שהיה בגיל "בן" שנים במלכו.
ז. לסיכום: אם יסכים הגרח"ק לדברינו הרי שיש לתקן בלמכסה עתיק (על שמואל א' פרק יג) ולכתוב כך: "בן שנה שאול במלכו – בן נ"ב היה (ר' סעדיה אבן דנאן, בשו"ת פאר הדור מהדורה ישנה סי' רכה) וי"א בן נ"ט היה (שלשלת הקבלה הובא בסדה"ד שנת ב'תתפ"ה)".
וכמו כן יש להוסיף בלמכסה עתיק על שמואל א, טז, יג, ולכתוב: "וימשח אותו - בן כ"ט היה (סדר עולם פי"ג) וי"א בן כ"ח (כת"י סדר עולם שם, וכ"כ מהר"י קרא שמ"א ז, ב ע"פ סדר עולם)".
♦
ה. האם שמעי בן גרא היה קרוב משפחה של שאול
מובא בספר למכסה עתיק על שמואל ב פרק טז (נדפס יחד עם טעמא דקרא לגר"ח קנייבסקי. נדפס שוב בפני עצמו עם תיקונים והוספות תחת השם 'אורי וישעי' ע"י הרב אורי שחר, קרית ספר ה'תש"ע. שוב נדפס עם תיקונים והוספות ע"י הרב בנימין גרינגרס, רמת בית שמש ה'תשע"ג): "ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא – גרא הוא בן קיש אבי שאול (תרגום אסתר פ"ב), וי"א ששמעי הוא דוד שאול (או"מ עמ' נט)", ע"כ. [הכוונה היא ל'אוצר המדרשים' של איזנשטיין עמ' נט].על כך הערתי:
א. בתרגום אליו הפנה הגרח"ק מובא: "בר יאיר בר שמעי בר גרא בר קיש, גוברא דמשבטא דבנימין". ייתכן מאוד שאין כוונת התרגום ש'גרא' היה בן 'קיש' אלא לומר ש'שמעי' היה 'בן קיש', ו'שמעי' זה הוא 'שמעי בן גרא' המפורסם, והיה שמעי נקרא 'בן גרא' כיון שהוא היה ממשפחת 'גרא' (=בנו או נכדו של בנימין). האם אין זה אפשרי?
ב. ונראה שכך מוכרחים לומר, שהרי ייחוסו של מרדכי נזכר עוד פעם בהמשך התרגום, על פרק ז' באסתר (פסוק ה', וכן הוא גם בתרגום שני אסתר ב, ה) ובדבריו שם 'גרא' כלל אינו נזכר בשושלת שבין מרדכי לבין שאול ואביו קיש, והשם 'גרא' נזכר שם רק פעם אחת והוא שם בנו של בנימין בן יעקב אבינו.
ג. ולפי התרגום בפרק ז' יש עוד להעיר על המובא בלמכסה עתיק, שהרי לפי התרגום לפרק ז' גם 'שמעי בן גרא' עצמו איננו בנו ממש של 'קיש' אבי שאול, אלא הוא נכד-נכדו של מיכה בן מפיבשת בן יהונתן בן שאול בן קיש. ולפי זה מה שנאמר בתרגום בפרק ב' ש'שמעי בן גרא' היה 'בר קיש' מוכרחים לומר שהכוונה שהיה 'מזרע קיש' ולא בנו ממש [כפי ש'בן גרא' הכוונה 'מזרע גרא'].
ד. ואמנם באמת לענ"ד אין ראיותיי מדברי התרגום בפרק ז' נכונות. אסביר את דברי: לפי דברי התרגום לפרק ז' שמעי היה דור שביעי לשאול המלך, ואם כן תמוה כיצד ייתכן לומר שזהו 'שמעי בן גרא' שקילל את דוד מעט אחרי ימי שאול?! השפת אמת (מגילה יג, ע"א) כתב על כך: "אמת דקצת יש לתמוה שחשב ו' דורות משמעי עד שאול ושמעי שקילל היה בימי דוד?! וצ"ל שהולידו בנים בקטנותם ושאול ויהונתן אפשר שהיו זקנים בשנים".
כבר הבאנו לעיל שכאשר שאול הומלך היה לשאול בן בגיל 38 לערך, והדברים מחזקים את מה שכתב השפת אמת.
אולם באמת לא הבנתי את דברי השפת אמת, שהרי לפי התרגום שמעי נולד מזרע מפיבשת בן יהונתן בן שאול, ובפסוק בשמואל ב, ד, ד מפורש שבזמן ששאול נהרג היה מפיבשת בן יהונתן בגיל חמש. מעתה חשבון השנים מראה שהדבר לא ייתכן: במיתת שאול החל דוד למלוך במשך ארבעים שנה. שמעי יצא לקלל את דוד במהלך מרד אבשלום שהתרחש לפי חז"ל בשנת מלכותו ה-37 של דוד המלך (סדר עולם פרק יד, וגמ' תמורה טו, ע"ב, ונזיר ה, ע"א). שלמה המית את שמעי שלש שנים לאחר פטירת דוד, כנזכר במלכים א, ב, לט. מעתה עלינו להבין: האם ייתכן שבתוך 42 שנים מאז לידת מפיבשת ועד למרד אבשלום יוולדו 'מפיבשת - מיכה - אלה - בענה - שמידע - שמעי'?! אף אם נדחוק מאוד ונאמר שכל אחד מהם הוליד את בנו בגיל שמונה ויום אחד (על פי הגמ' סנהדרין סט, ע"ב שבדורות ראשונים יכלו ללדת כבר בגיל שמונה), ושכל הריון ארך שש חודשים בלבד, ושמרד אבשלום אירע רק בסוף השנה ה-37, הרי גם אז נוכל רק בקושי רב לטעון ששמעי היה בן שבועות ספורים כאשר יצא לקלל את דוד. ודאי שהדבר רחוק מאוד מן השכל. כיצד ייתכן שתינוק קטן מביא עמו אלף איש כדי לפייס את דוד?! כיצד ייתכן ששמעי היה אז מגדולי ישראל בתורה או בעושר (גיטין נט, ע"א), וראש לסנהדרין (רש"י שמואל ב, טז, י, וראה רמב"ם הל' סנהדרין פרק ב' על התנאים למינוי כדיין בסנהדרין)?! זאת ועוד: הרי התרגום עצמו (לאסתר ב, ה) מביא שדוד ציווה לשלמה להמית את שמעי רק לאחר ששמעי יפסוק מלהוליד בנים, אך לפי החשבון הנ"ל שמעי היה בעת מותו כבן שש?! ובכלל - כיצד ייתכן שמרדכי הצדיק יצא מזרעו של שמעי אם אכן כאשר שמעי הומת הוא עוד לא היה בן שמונה ועדיין לא יכול היה להוליד?!
ה. אם דברי נכונים הרי שמוכרחים לענ"ד לומר שהתרגום הביא לעיתים מדרשים סותרים, והתרגום בפרק ב' סובר ש'מרדכי... בן שמעי' הכוונה ל'שמעי בן גרא', אך התרגום בפרק ז' מביא דעה לפיה אין הכוונה ל'שמעי בן גרא' אלא ל'שמעי' אחר.
ו. מעתה חוזרת האפשרות לומר שלפי התרגום לפרק ב' 'שמעי בן גרא' הוא ממש בנו של 'קיש', כדברי כת"ר בספרו. אלא שיש להעיר על זה שבתרגום שם לא נזכר ש'קיש' הוא אבי שאול, וניתן לומר שהכוונה ל'קיש' אחר.
ז. אמנם מסתבר לומר שאכן הכוונה ל'קיש' אבי שאול, שהרי התרגום שם פירש ש'שמעי' הוא 'שמעי בן גרא', ומסתבר שהטעם לזה הוא שסבר שלא היה הפסוק מזכיר "בן שמעי" אם לא מדובר באדם מפורסם, ולפי זה הוא הדין שלדעת התרגום "קיש" חייב להיות אדם מפורסם.
ח. אך מה שכתבנו בסעיף ד אין זו ראיה גמורה, שהרי אנו מוצאים שבתרגום על פרק ז' נקט ששמעי איננו 'שמעי בן גרא' המפורסם (כפי שהראנו לעיל) אלא 'שמעי' אחר, ובכל זאת 'קיש' הוא אביו המפורסם של שאול. (אמנם ב'תרגום שני' יש שגרסו 'בן יאיר בן שמעי בן קיש בן בענא...' במקום 'בן יאיר בן שמעי בן שמידע בן בענא', וכן הגירסא בפירוש המיוחס לרמב"ם לאסתר ב, ה ובפירוש הרס"ג שם, ובמדרש אגדת אסתר שם, ולפי זה אכן יש כאן עקביות וגם 'קיש' איננו מפורסם).
ט. לסיכום: בלמכסה עתיק מובא: "ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא – גרא הוא בן קיש אבי שאול (תרגום אסתר פ"ב)".
אך אם הגרח"ק יסכים לדברי אז יש לכתוב כך: "ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא – נראה ששמעי הוא בן קיש אבי שאול (כן נראה לומר בדעת התרגום אסתר פ"ב) וי"א שהוא נכד-נכדו של מיכה בן מפיבשת בן יהונתן בן שאול בן קיש (שפ"א מגילה יג בדעת התרגום אסתר פ"ז, ודבריו צ"ע, שהרי יותר נראה ש'שמעי' בתרגום שם אינו 'שמעי בן גרא')".
♦
ו. מאיזה שבט היו דבורה וברק
בספר בשער המלך (דף לא, טור ב) כתב הגרח"ק על דבורה וברק: "והיו דבורה וברק משבט נפתלי, מדרש תהילים פי"ט, ובמדרש תדשא סי' ח' איתא שהיו מאפרים עי"ש".ויש לכאורה להעיר:
א. מה שכתב שמהמדרש תדשא עולה שדבורה וברק היו שניהם משבט אפרים, לא זכיתי להבינו, שהרי במדרש תדשא שם נאמר: "דבורה וברק מאפרים ומקדש נפתלי". וכוונתו בפשטות שדבורה היא מאפרים, וברק הוא מ[קדש] נפתלי.
ב. מש"כ שמהמדרש תהילים פי"ט עולה ששניהם היו מנפתלי, גם זה לא זכיתי להבין, שהרי במדרש תהילים פי"ט לא מצאתי מאומה, ובמדרש תהילים כב, א, מובא שדבורה היא משבט נפתלי, אך על ברק לא נאמר שם מאומה.
ג. עוד יש להעיר למקורות נוספים בענין זה, וכבר הבאתי אותם בספרי כת"י אשי ישראל לספר שופטים (פרק א, סעיף יד, ס"ק ב, אות ה, פורסם בירחון האוצר גליון כט עמ' קעח, הערה לג), ולכן כאן אקצר.
♦
ז. מתי אירעה פרשיית פילגש בגבעה
נחלקו הדעות האם פרשית פילגש בגבעה אירעה מיד לאחר פטירת יהושע בן נון (סדר עולם פרק יב, ועוד) או בסוף תקופת השופטים (רד"ק ואברבנאל שופטים יח, א, ועוד). רש"י שופטים יח, א, כתב שפרשיה זו אירעה לאחר פטירת יהושע, אבל לכאורה יש סתירה בדברי רש"י, שהרי בפירושו לשמואל א, כ, ל, הביא רש"י מדרש לפיו שאול היה מבני בנימין שנותרו בחיים לאחר מעשה פילגש בגבעה, ומכך עולה שמעשה פילגש בגבעה היה בסוף תקופת השופטים. שו"ר שכבר המלבי"ם שופטים סוף פרק כא הביא ראיה ממדרש זה שפילגש בגבעה היתה בסוף השופטים, אך לא העיר על הסתירה ברש"י. ושו"ר שבמשבצות זהב שופטים כא, כה, הקשה על הסתירה בדברי רש"י, ונשאר בצ"ע.הגר"ח קנייבסקי בספר בשער המלך (דף לב, טור א) הביא את דברי המלבי"ם (ולא העיר על הסתירה בדברי רש"י), ומיד הוסיף ש"אינו מוכרח, דאפשר שהיה שאול זקן, שלא ידענו שנותיו, ובסדר הדורות כתב שהיה בן נ"ט במלכו ולא ידעתי מנין לו".
אמנם, לא זכיתי להבין את דברי הגרח"ק, שהרי לפי דבריו שאול היה כבן 400 כאשר הוכתר למלך, ומלבד שזה עצמו חידוש גדול, הרי שבנוסף מהפסוקים עצמם נראה ששאול לא היה מופלג בשנים: ראשית, הרי אביו שלח אותו למצוא אתונות. מכאן שאביו היה אז בחיים, וזה תמוה לומר שאף אביו האריך ימים כל כך. בנוסף, אם שאול היה כבן 400, מדוע לא שלח אביו את אחד מנכדי-נכדיו. וכיצד שלח לחפש אתונות את בנו, שהוא אדם ישיש ביותר?! בנוסף, הרי מצאנו שהיה לשאול בן שמלך אחריו, והוא איש בשת שהיה בן ארבעים במלכו (שמואל ב, ב, י), והיתה לו בת בשם מיכל שנישאה לדוד, והיה לו נכד שהיה ילד קטן לאחר פטירת שאול.
עוד אעיר שברש"י שמואל א, ב, ל, הביא את דברי המדרש שמואל, מהם משמע שפרשיית פילגש בגבעה אירעה מעט לפני ימי עלי הכהן, כלומר בסוף תקופת השופטים: "...ובימי פלגש שפקרו ישראל ברוב המצות ומי גרם להם פנחס... נטלתי הכהונה גדולה מהם (מפנחס, מבני אלעזר בן אהרן הכהן) ונתתיה לך (עלי הכהן) שמבני איתמר אתה..." (ראה גם רש"י יחזקאל ד, ה, שהביא דעה שסברה שפסל מיכה היה בסוף תקופת השופטים).
♦
ח. תשעה באב כנגד גיד הנשה
בספר דרך שיחה (תשובות הגר"ח קנייבסקי לשאלות הרב אליהו מן, מסודר ע"י הרב צבי יברוב, בני ברק תשס"ד) על בראשית לב, לג, מובא בשם הגרח"ק: "על כן לא יאכלו בנ"י את גיד הנשה - אמר הרב שליט"א: מובא בילקוט ראובני על פסוק זה כל האוכל בט' באב כאילו אוכל גיד הנשה, וצריך ביאור הכוונה בזה, ואמר לי אבא זצ"ל: יש שס"ה ימים ויש שס"ה לאוין כל יום כנגד לאו אחר ויום תשעה באב הוא כנגד לאו של גיד הנשה וזהו שייכות גיד הנשה לט"ב".ולכאורה נראה שאין זה חידוש של אביו זצ"ל אלא הדברים הם דברי הזוהר הקדוש בראשית דף ק"ע, עמוד ב: "ואית בבר נש שס"ה גידין ולקבלהון שס"ה פיקודין דלאו אינון אתיהיבו למעבד, ולקבל שס"ה יומי שתא, והא תשעה באב חד מנהון, דאיהו לקבל סמא"ל, דאיהו חד מאינון שס"ה מלאכין, ובגין כך אמרה אורייתא 'לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה' א"ת לאסגאה תשעה באב דלא אכלין ביה ולא שתין... ולא אשכח בר ההוא גיד הנשה... וביומי שתא אשכח יום תשעה באב... וכל מאן דאכיל בתשעה באב כאילו אכיל גיד השנה".
♦
ט. האם הנביא זכריה היה נכדו של עידו הנביא
בספר בשער המלך לגר"ח קנייבסקי (דף לד, טור א, וכן דף לה, טור ב) הביא הגר"ח שמכיון שזכריה הוא בן בנו של עדו הנביא, ובפרקי דרבי אליעזר פרק לג מובא שאשת עדו היא האשה השונמית. וביהושע פרק יט מובא ששונם היא מערי יששכר, הרי שעדו ונכדו זכריה הם משבט יששכר.יש להעיר כי סבו של זכריה נקרא עדו (זכריה א, א), ואכן יש אומרים שהכוונה לעדו הנביא (ראה ברד"ק זכריה שם), אך אין זה מוסכם (ראה רד"ק שם).
♦
י. חנניה מישאל ועזריה עלו לא"י כדי ללמוד תורה לפני יהושע
לגבי חנניה משאל ועזריה הביא הגר"ח ('בשער המלך' דף לה, טור ב): "בסנהדרין צ"ד א' שעלו לא"י ללמוד תורה לפני יהושע...".יש להעיר שאינו בדף צד אלא בדף צג, ע"א.
ועוד יש להעיר שמה שכתב הגר"ח שהם הלכו כדי ללמוד לפני יהושע אינו מפורש בגמ' שם, והוא מפורש רק בבראשית רבה נו, יא. [ובבבלי הוא אינו מפורש אך הוא רמוז, שהרי דרשו זאת על "היושבים לפניך", שהוא נראה ביטוי לתלמידים, כמו במלכים ב, ד, לח, ועוד. וראה יחזקאל כ, א ועל פסוק זה הביאו בשיר השירים רבה ז, ח שה"יושבים לפניו" הם חנניה משאל ועזריה, ואכמ"ל].
♦
יא. ספר התרומה או ספר התרומות
בטעמא דקרא ויקרא יד, מח, נוסף במהדורת ה'תשע"ג דיון לגבי תקופת לידתו של רבי יוחנן, ובתוך כך כתב הגרח"ק: "אמנם בס' התרומות (סי' קלה) כתב...".נראה שיש כאן טעות סופר, שהרי הדברים אינם נמצאים בספר התרומות (לרבי שמואל בן יצחק הסרדי) אלא בספר התרומה (לרבנו ברוך בן יצחק).
♦ ♦ ♦