הערה על מאמרו של הרב רפאל סויד "שמועות רבותינו: מרן הגר"ד לנדו שליט"א, ראש ישיבת סלבודקה [המשך]" (עמוד ש"ס)
הרב רפאל סויד שליט"א הגיש לנו מטעמים משולחנו של מרן הגר"ד לנדו שליט"א, וכתב באות ו' בעניין מי שמסופק אם אחר הזכיר ההזכרה, כתב שם "שמעיקר הדין יש חזקה שאמר נכון". לכאורה א"צ להגיע לזה, וסגי שנאמר שאין חזקה שאמר לא נכון, והוי ספק שקול, וכיון שחובת ההזכרה דרבנן ה"ל ספק דרבנן לקולא. ואולי ס"ל דה"ל כספק לא בירך ברהמ"ז, שחשיב כספק דאורייתא. אמנם, יש לחלק בין אופן שספק אם בירך לאופן שודאי בירך רק ספק אם אמר את ההזכרה. ויל"ד שבודאי בירך ברהמ"ז וספק אם בירך ברכה רביעית שהיא מדרבנן אם צריך לחזור, וכמדומה שדנו בזה האחרונים. וגם אם נאמר שבהא צריך לחזור ולברך יש לחלק בין ברכה רביעית, שהיא חלק מברהמ"ז, להזכרה.לפי חידוש מרן הגרד"ל שליט"א שכל החזקה שלא הזכיר כתיקונו היא רק בגלל הריעותא שהסתפק, יש לדון בשאלה מצויה מאוד בספק הזכרה בתפילה, שלפעמים מתעורר לאדם ספק שעות רבות אחר תפילתו, בפרט לפי הפשטות שגם כשהתעורר הספק בזמן התשלומין של התפילה שעליה מסתפק עליו לחזור ולהתפלל, יכול להיות שחלפו שעות רבות מזמן תפילתו לזמן ספיקו. ולדברי הגרד"ל שליט"א י"ל שיש שיעור זמן רחוק שעליו לא נאמר שזה ריעותא שאינו זוכר מה הזכיר, ובכה"ג לא יצטרך לחזור ולהתפלל, ויש לדון באמת מה יהיה שיעור הזמן שזה ריעותא שאינו זוכר אם הזכיר.
אהרן הכהן פרידמן
מודיעין עילית
♦ ♦ ♦