הבה"ח רן מנצור
ישיבת תורת החיים

דברים המותרים והאסורים בשתייה קודם התפילה

דברי הגמרא באיסור אכילה ושתייה לפני תפילה

איתא בברכות (י':): "ואמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב מאי דכתיב לא תאכלו על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם (איכא דאמרי) אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל עליו הכתוב אומר ואותי השלכת אחרי גויך אל תקרי גויך אלא גאיך אמר הקדוש ברוך הוא לאחר שנתגאה זה קבל עליו מלכות שמים".

דברי הראבי"ה

כתב הראבי"ה (סי' ל), וז"ל: "ואסור לאדם שיאכל קודם שיתפלל וכן נמי לשתות. ונ"ל דוקא מידי דמשכר, מדקא דריש ליה מואותי השלכת אחרי גויך אמר הקדוש ברוך הוא לאחר שנתגאה זה קיבל עליו עול מלכות שמים, ובמים לא שייך גיאות, וכן משמע בפ' הדר". ונראה שכוונתו למאי דאיתא בעירובין (ס"ה.): אמר רבי חנינא כל המפיק מגן בשעת גאוה סוגרין וחותמין צרות בעדו שנאמר גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר. ופרש"י דברי הגמרא שכל מי שאינו אומר מגן אברהם בשעת שכרות, דהיינו אינו מתפלל בשעת שכרות סוגרין את הצרות שלא יבואו עליו. עכת"ד. וכן הביאו הגר"ד בן הגאון ר' שריה דבליצקי (בראבי"ה שהוציא לאור) ומרן הגרע"י (יבי"א ח"ד חאו"ח סי' י"א אות ה') מקור לדברי הראבי"ה מהגמרא הנ"ל. א"כ נראה ברור מדברי ראבי"ה שכל מה שנאסר לשתות לפני תפילה הוא דווקא מידי דמשכר, אך שאר משקאות שאינם משכרים מותר לשתותם לפני התפילה. ומה שכתב שמותר לשתות מים, אורחא דמילתא נקט, שדרכם היה לשתות מים או יין ולא שאר משקאות. וכן נראה ברור מראייתו שהביא מהגמרא בעירובין, שרק דבר המשכר חשיב גאווה. וכן כתבו לדייק מדברי הראבי"ה בשו"ת תשורת שי (סי' שס"ז) ובשו"ת יביע אומר (שם סי' י"ב אות י"ד), וכן כתבו בניו אחריו בילקוט יוסף (תפילה כרך א' עמ' ק"י) ובספר הלכה ברורה (עמ' קצ"ו בבירור הלכה אות כ"א) ועוד. ובשו"ת קרן לדוד (סי' כ"א אות ד') דקדק כן מדברי הראבי"ה שהובאו בהגהות מיימוניות. וע"ע במ"ש בזה המו"ל בהערות לשו"ת מים חיים (ח"א סי' פ"ד הערה קמ"ד) לענ"ד צ"ע, דאין דבריו מתיישבים כלל עם דברי הראבי"ה ועם ראייתו מפרק הדר. ע"ש ודו"ק.

דברי הראשונים שהביאו את דברי הראבי"ה

המרדכי (רמז כ"ג) וההגהות מיימוניות (פ"ו מהלכות תפלה אות ד') הביאו דברי הראבי"ה כמו שהם מובאים בחיבור ראבי"ה שלפנינו. אמנם הרא"ש (פ"א סי' י') והתשב"ץ קטן (סי' ר"ג) הביאו בשם הראבי"ה שההיתר הוא לשתות מים לפני תפילה, ולא כתבו שהאיסור הוא רק לשתות מידי דמשכר לפני התפילה. וז"ל הרא"ש: ואבי העזרי ז"ל כתב דמותר לשתות מים בבקר קודם תפלה דלא שייך במים גאוה. עכ"ל. אמנם יש לומר שאף הם לא התכוונו לומר שאסור לשתות שאר משקים שאינם משכרים, אלא שלא הייתה רגילות לשתות שאר משקים שאינם משכרים חוץ ממים. אולם ראה ראיתי שבשו"ת אלישיב הכהן (ח"א סי' א' אות כ"ג) רצה לומר ששאר הראשונים שלא העתיקו את לשון הראבי"ה פליגי עליו, אלא שלא חששו להעיר עליו בזה ולכן לא הביאו את דבריו במלואם. אולם לענ"ד נראה שלא כדבריו בזה, שאם כדבריו לא היה להם לראשונים להביא כמקור לדבריהם את דברי הראבי"ה, אלא לסתום דבריהן שמותר לשתות מים לפני התפילה. וכן מוכח מדברי מרן הבית יוסף (סי' פ"ט ד"ה ומ"ש בשם אבי העזרי) שהשווה בין דברי המרדכי לדברי הרא"ש. ע"ש[2].

דברי הראשונים האוסרים לשתות אפי' מים קודם התפילה

לעומת דברי הראשונים שהובאו לעיל, בהגהות רבנו פרץ (על התשב"ץ קטן סי' ר"ג) כתב שאפילו מים אסור לשתות, כיון דממלא נפשו ממה שהוא צריך, אחר שנתגאה קרינן ביה. ע"כ. וכ"כ בכל בו (ריש סי' י', הלכות ק"ש) בשם הריא"ף, וכ"כ באבודרהם (ריש הלכות ברכות השחר ד"ה ואסור) בשם הרי"ף, והביא את דברי האבודרהם בשם הרי"ף במחזיק ברכה (סי' פ"ט ס"ק ג'). אולם הרי"ף (דף ה'.) הביא את דברי הגמרא ולא הוסיף עליה דבר, ולכן כתב בס' יפה ללב (הוצאת מכון הכתר סי' פ"ט ס"ק ל"א ד"ה ולבי) בזה"ל: "ולבי אומר לי דהרי"ף שכתב הר"ד אבודרהם בזה וכן הרב מחזיק ברכה, טעות סופר הוא ובמקום הריא"ף צ"ל 'הר"ף' כדכתב בספר אורחות חיים כנזכר, שהוא רבינו פרץ, שלא מצינו ברי"ף בהלכות שכתב כן". וכ"כ ביבי"א (ח"ד חאו"ח סי' י"א בסוף אות ה'). ואף שהיה מקום לומר שליכא ט"ס בדברי הראשונים ומה שלמדו איסור שתיית מים לפני התפילה מדברי הרי"ף למדו כן מסתימת דבריו שכתב שאסור לאכול ולשתות לפני התפילה, אולם זה אינו, משום שבלשונות הכל בו והאבודרהם נראה שמעתיקים להדיא את לשון רבינו פרץ. וכל המעיין בדבריהם יראה שבודאי הביאו את דברי רבינו פרץ ולא התכוונו להעמיס כ"כ בלשונו של הרי"ף.

דברי הרמב"ם בדין הרעב וצמא

הרמב"ם (פ"ה מהלכות תפילה ה"ב) כתב: הצמא והרעב הרי הן בכלל חולים אם יש בו יכולת לכוין את דעתו יתפלל ואם לאו אל יתפלל עד שיאכל וישתה. עכ"ל. ורצה הפר"ח (סי' פ"ט סעיף ג' סוד"ה ומ"ש המחבר) להוכיח מדברי הרמב"ם שאפי' מים אסור לשתות קודם תפילה מכיון שהתיר רק לצמא לשתות. עכת"ד. וכ"כ להוכיח המעשה רוקח (בפ"ו מהלכות תפילה ה"ד). אולם אחר הקידה חמש מאות נראה שאפשר לדחות ראיה זו, שאפשר לומר שאין דברי הרמב"ם אמורים להיתר אכילה לפני תפילה, אלא לעניין חיוב אכילה לפני תפילה הדברים אמורים. וחידש הרמב"ם שמי שרעב או צמא אין לו להתפלל לפני שיאכל. אך לעניין היתר שתיה לפני תפילה אין להוכיח מכאן דבר. ושו"ר שכדברים האלה כתב בשו"ת אלישיב הכהן (ח"א סי' א' אות י"ח ד"ה ולכן), וע"ע ביבי"א (שם אות ו' ד"ה והראיה השניה).

דברי הרמב"ם באיסור אכילה ושתיה לפני התפילה

ועוד כתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות תפילה ה"ד) וז"ל: אסור לו לאדם שיטעום כלום או שיעשה מלאכה מאחר שיעלה עמוד השחר עד שיתפלל תפלת שחרית וכו'. עכ"ל. וכתב המעשה רוקח (שם) שמלשון הרמב"ם שכתב שאסור לו לאדם 'שיטעום', משמע דאפילו מים אסור, וכ"כ ערוך השלחן (סי' פ"ג סעיף כ"ג). אולם בשו"ת יביע אומר (שם ד"ה והרמב"ם) עמד וימודד אר"ש, והאריך להוכיח מדברי הש"ס והפוסקים שאין הלשון 'טעימה' מוכרחת לאסור שתיית מים, ואפשר שגם הכא כתב הרמב"ם בלשון 'לטעום' אך התיר לשתות מים לפני התפילה. ע"ש. [אמנם אפשר שיש לומר בזה לשון הפוסקים לחוד ולשון הרמב"ם לחוד, וצ"ע].

דברי האחרונים בשתיית מים לפני התפילה

ומרן בש"ע (סי' פ"ט סעיף ג') פסק כדברי הראבי"ה והתיר לשתות מים לפני התפילה, וגם בדבריו נאמר שלא התכוון לאסור שתיית שאר משקים שאינם משכרים לפני התפילה, שהרי פסק כדברי הראבי"ה. ואגב אורחא אבוא העיר בעניין שתיית מים בעניין מה שהחמיר בבן איש חי (פ' יתרו אות י"ח) בשתיית מים אם לא בעבור יישוב הדעת. ע"ש. וקדמו מרן החיד"א בברכי יוסף (אות ד') שכתב שהמחמיר שלא לשתות מים לפני התפילה תע"ב, והעתיק דבריו הכה"ח (סי' פ"ט ס"ק ל"ד). וכן ראיתי שכתב מו"ר רה"י הגר"ש טל שליט"א בפסקיו להלכות תפילה (שערך ידידי אליעוז אביחי הי"ו, שעתידים לראות אור בקרוב בעזה"י, בפי"ט אות ט'), וכן החמיר על עצמו בדבר זה מוהר"ן מברסלב, כמבואר בשיחות הר"ן (שיחה רע"ז). וזכורני שראיתי שהחמיר על עצמו בדבר זה גם הגרי"ח זוננפלד.
אולם רוב האחרונים [עי' חיי אדם (כלל ט"ז סעיף א'), ש"ע הגר"ז (סי' פ"ט אות ה')] כתבו שמותר לשתות מים לפני התפילה ולא הזכירו בדבריהם אפי' צד להחמיר בזה ועוד הוסיפו להתיר משקאות מינים ממינים שונים. וכן המנהג פשוט, כמ"ש בערוך השלחן (סעיף כ"ג), ונלע"ד שכן המנהג בזמנינו. וביבי"א (שם אות ז') כתב שאין מקום להחמיר לציבור, אך יחיד שרוצה יכול להחמיר יכול להחמיר על עצמו.

דברי הזוהר והמקובלים בדין שתיית מים קודם התפילה

אולם כ"ז ע"פ דברי הפשטנים, אך בזוה"ק (ויקהל רט"ו:) כתב שהאיסור לאכול לפני תפילה הוא משום שכשאדם ישן מסתלקת נשמתו וכח של סטרא אחרא שורה על מקום הנשמה ואינו מסתלק עד התפילה ומי שאוכל לפני התפילה כדי ליישב הדם על מקומו הוא כמנחש ומעונן כי הוא מעלה את הסטרא אחרא ומגדיל כוחה כמו שעושים המנחש והמעונן. ע"ש. ולמד מדבריו הנזירות שמשון (סי' פ"ט) שאסור לשתות אפי' מים לפני התפילה. אולם בשו"ת הרמ"ז (סי' נ"ט) כתב שלא אסר הזוהר אלא דברים המרבים את הדם כמו יין ושכר, אמנם במים לא שייך איסור כלל. וכ"כ בכה"ח סופר (סק"ל). והפמ"ג (סי' פ"ט א"א ס"ק י"ד) כתב שאפשר שאפי' לדברי הזוהר בשתיה שרי, וכ"כ בבאר היטב (ס"ק ט"ו) בשם הבאר היטב שלפניו. ע"ש. וגדולה מזו ראיתי בשו"ת שב יעקב (סי' ח'), שכתב שגם ע"פ דברי הזוהר מותר לאכול לפני התפילה בשביל לחזק גופו לעבודת ה', ועפ"ז אף את"ל שע"פ דעת הזוהר אין לשתות קפה לפני התפילה, אם שותה הקפה בשביל חיזוק גופו ויישוב דעתו לפני התפילה מותר[3]. אולם כבר העיר על דבריו בשו"ת לב חיים (סי' ס"ט) שמדברי הזוהר משמע שאסורה אכילה מכל וכל מפני שנותן כח לחילא דדמא, ואף אם אוכל בשביל לחזק כוחו לעבודת ה', סוף סוף הוא נותן כח לחילא דדמא.

דברי מרן הש"ע והאחרונים בשתיית שאר משקין קודם התפילה

הנה הואלתי באר בס"ד שלכאורה לדעת מרן הש"ע (בסי' פ"ט סעיף ג') מותר לשתות כל דבר שאינו משכר, שהרי נקיט ואזיל דברי הראבי"ה. אולם הרדב"ז (ח"ד סי' רל"ח, בדפוסים אחרים סי' אלף ש"ט) אסר לשתות מים עם סוכר וכתב שאין לך גאווה גדולה מזו, וכ"כ הפר"ח (שם) והסכימו עמם למעשה הרבה אחרונים, ואסף איש טהור דבריהם בשו"ת אלישיב הכהן (שם אות כ"א). ולכאורה יש להקשות על דבריהם, דממה נפשך - אם דבריהם אמורים בשיטת הראבי"ה שהתיר שתיית מים לפני התפילה, הרי ע"פ דבריו יש להתיר כל משקה שאינו מידי דמשכר, וכמו שהוכחנו בס"ד לעיל. ואם דבריהם אמורים בשיטת רבנו פרץ, הרי גם המים לבדם היה להם לאסור. וכן ראיתי שהקשה ביבי"א (שם אות ה') על דבריהם. ע"ש.

שתיית קפה עם סוכר ועם חלב לפני התפילה

והנה אם אמת אמת תפסיה להאי וכדברינו כן הוא, נראה ברור שיש להתיר לשתות קפה עם סוכר לפני התפילה, וכ"כ בספר דעת תורה (סי' פ"ט סעי' ג' ד"ה אבל מים) ובעיקרי הד"ט (הב"ד בדעת תורה שם) ובתורת חיים סופר (סי' פ"ט ס"ק י"א) ובערוך השלחן (אות כ"ג) ובספר אורחות רבנו (ח"א עמ' ק"ו) בשם הסטייפלר והגרש"ז אוירבך (אולם עי' בספר דעת נוטה (ח"א עמ' רמ"ו) שאמר שלא ברור שנכונה השמועה בשם הסטייפלר) ובשיעורי הרב אלישיב (עמ"ס ברכות י':) ועוד. אולם בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ז סי' ז') כתב לאסור תה או קפה עם סוכר לפני התפילה. ומלבד מה שהערתי במק"א על דבריו שאיסור אכילה ושתיה לפני תפילה אינו דאורייתא אף לדעת הרמב"ם ודלא כמ"ש שם, כבר עלה ארי מסובכו בשו"ת יבי"א (ח"ט סי' ק"ח אות מ"ו) וחלק ע"ד האור לציון והתיר לשתות תה וקפה עם סוכר לפני התפילה. ע"ש.
וכן התירו רבים וטובים בשתיית קפה אף עם חלב לפני התפילה, וכ"כ בשו"ת קרן לדוד (סי' כ"א אות ד'), ובשו"ת תשורת שי (סי' שס"ז)[4], ודקדקו כן מדברי הראבי"ה וכמ"ש לעיל בס"ד, וכ"כ בתורת חיים סופר (שם) ובהליכות שלמה (פ"ב סעיף ב')[5], וכ"כ בשו"ת מנחת אשר וייס (ח"ג סי' ב' אות א'). וכ"ש אם דבר זה יעורר את האדם ויחזק את גופו לתפילה. וביביע אומר (שם) התיר שתיית קפה עם חלב רק לחלוש או לזקן. אמנם אמר מו"ר הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א בשיעורו השבועי (ונדפס בס' השיעור השבועי התשע"ז עמ' רח"צ) שכיום יש להקל בזה יותר, כיוון שהרגילות היא לשתות קפה עם חלב, וכל מי שרגיל להוסיף חלב לקפה יכול לשתות קפה עם חלב גם לפני תפילת שחרית. ע"ש. ומה שכתב בשו"ת מים חיים (ח"א סי' פ"ד) לאסור לשתות קפה עם חלב השיבו ביבי"א (ח"ד סי' י"ב אות י"ד), והוא על דרך מ"ש בס"ד לעיל. ומה שרצה המו"ל (בהערות למים חיים הע' קמ"ד) לתרץ דברי זקנו, במחכ"ת ירד להציל ולא הציל.

שתיית קולה ושאר משקאות קלים קודם התפילה

וחדשות אני מגיד, שע"פ מ"ש בס"ד לעיל בדברי הראבי"ה והש"ע כל איסור שתייה לפני התפילה אינו אלא בדברים המשכרים. ועפ"ז מותר לשתות לפני תפילה משקאות קלים ושאר משקאות מוגזים וראיתי שהסתפק בזה בספר אשי ישראל (עמ' קי"ז הע' ס"ו). אולם עיני דשפיר חזי להרב אבני ישפה (על הלכות תפילה עמ' פ"ו) שגם כתב להקל בשתיית קולה לפני התפילה וכ"כ בפסקי תשובות (ח"א עמ' תרע"ד). ע"ש. אולם טעם ההיתר שכתב שם צ"ע. וכ"פ בשו"ת רבבות אפרים (ח"ח סי' כ"ב אות ב'). ע"ש. ומ"ש ברבבות אפרים על שתיה בכלים חשובים לדידי צ"ע, שהרי לא מצינו חילוק זה כלל בראשונים. ושו"ר שכתב להקל בזה הגרי"ש אלישיב (הב"ד בס' פניני תפילה להגרב"צ קוק שליט"א, עמ' נ"ו) אם יעזור לו אפי' מעט בשיפור התפילה. עיי"ש. ושלחתי את תורף דברי אל החיד"א אברג'ל שליט"א, וכתב לי בזה"ל: "מה שכתב כבודו נכון מאד וברוך ה' זכינו לכוין לדעתכם ותמיד אומרים כך שמותר לשתות משקאות קלים שאינם משכרים לפני התפילה".
♦ ♦ ♦