כולל יחוה דעת ירושלים ת"ו
אם יש מעלה בשמן זית לנר חנוכה
שאלה
האם יש מעלה ועדיפות להדליק נר חנוכה בשמן זית יותר משאר שמנים, כששניהם שווים בצלילות מאורם.♦
תשובה
איתא בשבת (כג.): "אמר ריב"ל כל השמנים כולן יפין לנר ושמן זית מן המובחר, אמר אביי מריש הוה מהדר מר אמשחא דשומשמי אמר האי משך נהורי טפי (אינו ממהר לכלות כשמן זית. רש"י) כיון דשמע לה להא דרבי יהושע בן לוי מהדר אמשחא דזיתא אמר האי צליל נהוריה טפי (צלול ומאיר. שם)". ועי' בתוס' שם (ד"ה מריש) דקאי אנר חנוכה, ע"ש. ומבואר בזה דמעלת שמן זית משאר שמנים היא משום דצליל נהוריה טפי.ולכאורה קשה מזה על מ"ש המאירי בשבת (כא. ד"ה ממה שכתבנו), וז"ל: "למדת שנרות של שעוה מותרות לנר חנוכה, ומ"מ נויי מצוה הוא לעשות בשמן אחר שהנס היה בשמן, והוא שאמרו למטה כל השמנים יפים לנר ושמן זית מן המובחר, ואע"פ שקצת מפרשים פירשוה לענין שבת בתוס' פירשוה לענין חנוכה", עכ"ל. הרי שהוא הבין דמעלת שמן זית משאר שמנים משום דבשמן זית היה בו הנס, וקשה לי דבגמ' מוכח להדיא דלא זה מעלתו. וכזאת יש לתמוה בדברי הכל בו (סי' מד) שכתב וז"ל: "יש מדליקין בנרות של שעוה, והר"ף ז"ל היה מצריך לעשות נרות ארוכות, אמנם המצוה המובחרת בשמן זית לפי שבו היה הנס", עכ"ל. והביאו בד"מ (או"ח תרעג סק"א). ולכאורה הוא נגד גמ' מפורשת. ושו"ר שכן הקשה מהרי"א חבר ז"ל בשו"ת בנין עולם (או"ח סי' לד), דאף שכתבו הפוסקים דמצוה מן המובחר בשמן זית משום שהנס הוי בשמן זית, מ"מ בש"ס לא משמע הכי, דא"כ מה דקאמר שם אמר אביי מריש הוה מהדר מר וכו' אמר האי צליל נהוריה טפי, למה לא הזכיר הטעם משום דהנס נעשה ע"י שמן זית, עכ"ד. ע"ש.
♦
א. ב.
אמנם ביאר בזה ידי"נ ר' שאול יצחקי נר"ו, בעמח"ס שאילת יצחק, דאף המאירי והכל בו מודים דמעלת שמן זית היא מחמת דצליל נהוריה טפי, וכמבואר בגמ' להדיא, ומה שכתבו דמעלתו משום שנעשה בו הנס היינו לענין מעלת שמן כלפי שעוה, אבל בשמן גופיה אין שום חילוק ומעלה בין שמן זית לשמן שומשמין זולת מחמת דצליל נהוריה טפי, אבל אין בו מעלה טפי דנעשה בו הנס. ואפשר הטעם כי אין חילוק ניכר כלל בין שמן שומשמין לשמן זית במהותו ועצמותו, משא"כ בין שמן לשעוה. וזה מדוקדק היטב בלשון המאירי הנ"ל דלא כתב מעלה זו אלא לענין שמן ביחס לשעוה, ואף בדברי הכל בו יש לפרש כן דבזה איירי התם, והכל על מקומו יבוא בשלום. ודפח"ח ש"י [ומה שזכר המאירי והוא שאמרו וכו', נראה כוונתו בזה, דאף דריב"ל אמר דכל השמנים כשרים ולא זכר שעוה, מ"מ גם שעוה מותר וכמו שהוכיח המאירי שם, ואלא מה טעם ריב"ל נקט שמנים – כי הוא נוי מצוה טפי משום דנעשה בו הנס, ודו"ק. ובאמת המהר"ל בנר מצוה (ח"ב ד"ה האחד מה שרוב) כתב דנר שעוה פסול לנר חנוכה, ע"ש. ומדעה זו בא לאפוקי המאירי].וכ"ה להדיא בשו"ת מהר"י מברונא (סי' לט), והביאו בשיירי כנה"ג (הגב"י ריש סי' תרעג סק"א), דמצוה בנר של שמן טפי מבנר של שעוה דע"י השמן נעשה הנס, ע"כ. הרי כדברינו דהא לא זכר שם כלל שמן זית. וכן ראיתי להגאון ר' יעקב רוזנטל ז"ל בספרו משנת יעקב (פ"א מהל' תפלין ה"ד), שביאר את דברי המאירי כנ"ל, ע"ש. וכ"כ בשו"ת ברכת יהודה (ח"ו סי' כח ד"ה ומצאתי).
♦
לאחר הנ"ל ראיתי בספר פניני חנוכה (פ"ז עמוד קלח) שעמד במה שהקשינו מדברי הגמ' ע"ד הכל בו, והביא תירוץ בשם הגריש"א ז"ל דמה שלא הידר רבה בשמן זית מחמת שבו נעשה הנס אלא רק משום שאורו צלול ומאיר, כי דוקא כששניהם – ב' סוגי השמן – שווים, בזה עדיף מה שהוא דומיא דמנורה, ובגמ' דיברו כשיש לשמן האחר מעלה, ע"ש. ועפי"ז כתב כמה חומרות להידור בסוג שמן זית זה למעלה מזה. ולפי מה שנתבאר אין מקום ליסוד זה, וכל המתבאר שם הן חומרות שלא נשמעו מעולם ואין להם מקור בפוסקים. וכזה יש להשיב ע"ד ספר ישא יוסף (ח"א סי' קמד), ע"ש [ומ"ש בא"ד 'למדנו אם כן דנחלקו רבותינו בטעם הדלקה בשמן זית, אם משום שצליל נהוריה וכו', או"ד משום שבו נעשה הנס', הוא פלא בעיני כיצד יתכן שנחלקו רבותינו הראשונים עם רבותינו בעלי הגמ' שאמרו להדיא דהטעם משום דצליל נהוריה, אלא ודאי כד ניים ושכיב אמרה להא מילתא, או שהיה בהעלמה ממנו לפי שעה דברי הגמ' הנ"ל]. וע"ע בתשובות והנהגות (ח"ו סי' קנג). ומה שמביאים מהמור וקציעה (סו"ס תרעג) אין ראיה. הן אמת דבלבוש (ס"ב) משמע דיש מעלה לשמן זית משאר שמנים מחמת דבו נעשה הנס, ע"ש. מ"מ עדיין לעשות חלוקות בשמן זית גופיה לא שמענו ולא ראינו וגם הוא רחוק מן הסברא.
וכדברינו נתבאר בדברי מרן מו"ר עט"ר ז"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' קמג) שנשאל אם יש חסרון להדליק נ"ח בשמן זית קרוש והשיב שם בשפה ברורה ונעימה, וז"ל: "אין בידינו לדחותו אפילו מהידור כיון דסו"ס השמן הנוזל הוא הדולק ע"י אש ההדלקה שנימוס על ידה, וכיון שיש לו טבע השמן ואיכותו הוא עדיף משאר שמנים ושעוה כמבואר בש"ס שבת דצליל נהורא טפי וכו', ואי משום דאינו דומה לגמרי לביהמ"ק למש"כ הכל בו ובד"מ שם דליקח שמן זית דומיא מנורת המקדש, נראה דאפילו לדבריהם פשוט דאין עושים דמיון שלם ממש בין שמן חנוכה לשמן המקדש, ועצם דמיון חנוכה למנורה עיין פלוגתת הרז"ה והרמב"ן בזה [בדין אסור להשתמש לאורה]", עכ"ל. ובאמת שכבר נתבאר כן להדיא בפנ"י בשבת (כא: ד"ה בפרש"י) דאין שום סברא לומר דבעינן דומיא דמנורה מדלא תיקנו להדליק דוקא בשמן זית כמו שהיה במנורה, ע"ש. ואמנם יש להאריך יותר בביאור ענין זה דדומיא דמנורה דמקורו בראשונים ז"ל (לענין השתמשות לאורה), ועוד חזון למועד אי"ה.
איברא מצאתי בכל בו (סי' מד), שכתב וז"ל: "ונהגו לחדש הפתילות בכל לילה ולברך על התוספת, והטעם לפי שבכל לילה היה הנס מתחדש, ועוד טעם אחר לחדש הפתילות זכר למקדש שהיו מחדשין אותן בלילה אל מנורת המאור", עכ"ל. וכ"כ המאירי בשבת (כא. ד"ה זה שביארנו) וז"ל: "ואף חידוש הפתילות בכל לילה אינו מן הדין אלא דרך הדור ומדמיון נרות של מקדש", עכ"ל. ועדיין אין משום זה ראיה לסוג השמן דדבר שאינו ניכר לעין הוא.
♦
ג. ד.
ולכן מכלל הדברים אנו למדים, האם יש עדיפות לשמן זית משאר שמנים:א. אם שאר שמנים צלילי טפי, יש להעדיפם ע"פ שמן זית וכמו שנתבאר בגמ' הנ"ל ואין חולק ע"ז. וראיתי בשו"ת ברכת יהודה (ח"ו או"ח סי' כח) שהאריך הרבה בזה להוכיח כן דאם שאר שמנים מאירים יפה יותר משמן זית יש להעדיפם ע"פ שמן זית. וכל דבריו אך למותר, שכן הוא פשטות הגמ' ולא מצאתי מי שחולק בזה, אלא שכפי הנראה הוכרח לזה כי כך הורגלנו בדורנו להאריך בפשוטות משום כמה לומדים המעוררים שלא כהוגן.
ב. אם שניהם שווים בצלילות, לפי פשטות הגמ' אין מעלה לאחד על חבירו, וכן ביארנו בדברי הראשונים הנ"ל, ומה שמצאנו בפתילות מעלה להחליפן דומיא דמנורה, אין זה אלא בפתילות, דהוא דבר הניכר לעין ואיכא כבוד ומעלה טפי, אבל להדר בשמן דומיא דמנורה מה שאינו ניכר לעין מנין לנו. אמנם כבר הבאתי באריכות בקונטרס ישיר ישראל (בתשו' בענין חומרת הזוה"ק עמוד קח בהערה אות ו) מדברי כמה גאוני קדישי נ"ע דבכל דור ודור מתחדשים כמה חומרות שלא היה לפנים מאז, וזה לעומת זה מחמת ירידת הדורות והתגברות הסט"א, ע"ש ותרו"ץ. ולזה אני אומר דהגם דבגמ' נתבאר דאין מעלה לשמן זית יותר משאר שמנים, ומכלל זה שמענו דאין ענין לעשות דומיא דמנורה דביהמ"ק, מ"מ נתחדש אח"כ בתקופת הראשונים ז"ל לעשות דומיא דמנורה לענין הפתילות והיינו מנהג המהדרים להחליף הפתילות כל יום ויום, שאף שנתבאר להדיא במסכת סופרים (פ"כ ה"ד) דאין צורך להחליפן, וכמו שהעיר הכל בו גופיה שם, וכך נפסק להלכה בשו"ע (סעי' ד), מ"מ נהגו להדר בזה. ומ"מ טרם נהגו להחמיר בשמן זית ע"פ שאר שמנים כיון שהוא הידור ומעלה יתירה על הנ"ל מאחר ואינו ניכר לעין כ"כ, עד שנתחדש דבר זה בתקופת האחרונים ז"ל ממש ה"ה הכה"ח (ס"ק יב) וריש"א דגלותא ז"ל, וכמה נאה וכמה יאה להדר במצוה חביבה זו. [ולקראת הדפסת תשובה זו, הראוני מ"ש הרב בנימין יצחק הלוי נר"ו במאמר הנדפס בירחון שלפנינו, והם דברים מחודשים מאד, ע"ש ותרו"ץ].
♦ ♦ ♦