ישיבת נתיבות חכמה ירושלים, מחבר קונטרס וימינו תחבקני
אמירת שמע ישראל פעמיים אחר עלינו לשבח
עמדתי ואתבונן במנהג חלק מקהילות הספרדים ועדות המזרח, שבסיום התפילה אומרים: ובתורתך ה' אלוקינו כתוב לאמור שמע ישראל וכו'. והעירו בזה הלומדים שיוצא לכאורה שיש לשאול לגבי אלה שרוצים לקרוא קר"ש מיד בסיום התפילה, בימים שמתפללים ערבית מוקדם, אם אין חשש של הקורא שמע שמע משתקין אותו. ואמרתי אצא ואשנה פרק זה ואראה אם יש ממש בדברים, וזה החלי:♦
א. מקור הדין
בגמרא ברכות (לג ע"ב): "האומר מודים מודים משתקים אותו, וכל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים. והנ"מ דקאמר מילתא מילתא ותני לה". ע"כ.וכתב רש"י (ד"ה מילתא) שאם חוזר על כל תיבה ותיבה הרי זה מגונה אבל לא משתקינן, שאין זה אלא מתלוצץ, אבל אם אומר פסוק שלם וחזר עליו משתקין אותו דמחזי כשתי רשויות. ובתוס' (ל"ד ע"א, ד"ה אמר) הביאו בשם בה"ג ור"ח פירוש הפוך, והוא שפסוק פסוק אין משתקין אותו, מיהו מגונה הווי, וכתבו עוד שלשון הגמרא לא משמע כדבריהם. ובמהרש"א על אתר כתב 'לא הבנתי דבריהם'. ועיין רש"ש ביאור בזה בשם הגר"א ז"ל.
וכבר נחלקו בזה הראשונים והביאם מרן בב"י (סימן ס"א).
♦
ב. פסק מרן
ומרן בשולחנו הטהור סימן ס"א סעיף ט' כתב בזה"ל "אסור לומר שמע שתי פעמים בין שכופל התיבות שאומר שמע שמע בין שכופל הפסוק ראשון". ופוסק כשתי הדעות יחדיו, כיון שלכולי עלמא הרי זה מגונה.♦
ג. אם דווקא בקול
בפרי מגדים (משב"ז סק"ג) דייק מדברי השו"ע שאם חוזר מחמת שלא כיון שפיר דמי, ובלבד שיקרא בלחש. וכן פסקו הט"ז (סימן ס"ג ס"ק ג') והמג"א (שם ס"ק ו') שבלחש מותר לחזור ב' פעמים גם על פסוק ראשון, כל שלא כיון באמירתו בפעם הראשונה. וכ"כ הבאר היטב (ס"ק ט') והמשנ"ב (שם, ס"ק י"ד).♦
ד. חילוק בין יחיד לרבים
בירושלמי ברכות (פ"ה ה"ג) התבאר שדווקא בציבור אבל ביחיד אין חשש. ובאגור (סימן ק"י) הביא שבגמרא דידן (בבלי) משמע שאין חילוק בין ציבור ליחיד. וכ"כ הטור (שם).אמנם כמה ראשונים הביאו את דברי הירושלמי, עיין בתוס' (ברכות שם) ובסמ"ג (עשין יח, ק' ע"א). ובמאירי (מגילה כה ע"ב) ובריטב"א שם, משמע דהא דשרי ליחיד לחזור על פסוק ראשון היינו דווקא שלא כיון בו.
♦
ה. בשאר פסוקים
הגרי"ח בש"ת תורה לשמה (סי' מה) כתב שעיקר הקפידא בזה הוא דווקא במה שחששו חכמים ולא בשאר פסוקים, כגון ה' מלך שנהגו לכפול או י"ג מידות, ואין לנו לחשוש חששות מדעתנו ע"ש.ומהר"י עטלינגער בשו"ת בנין ציון (ח"א תשו' ל"ו) נדחק ליישב את מנהג העולם שכופל פסוקים אחרים, וכן י"ג מידות. אבל כתב להביא ראיה מזה שקוראים שנים מקרא, ולפי האר"י כופלים כל פסוק פעמיים, ומזה שקורין גם פסוק שמע ישראל פעמיים משמע שאין קפידא, וכן לגבי י"ג מידות וכדו', כיון שהוא אומרם דרך תחנה הווי כקורא בתורה עכת"ד.
♦
ו. באיזה אופן מותר
במשנ"ב (שם, ס"ק כ"ב) בשם הט"ז (סימן ס"ג ס"ג) כתב שאם ממתין איזה זמן בין קריאה ראשונה לשניה שרי. ואפילו לא נקרא מגונה בכך. ובפשוטו נראה שכך מבינים הביאור שם בדברי מרן שפסק (סי' ס"ג ס"ד) שאם לא כיון ליבו צריך לחזור. וכן הביא המג"א (סק"ז) בשם השל"ה להקל בזה.ובבן איש חי (ש"ר וארא או' ו') משמע שדעתו להחמיר אפילו ביחיד, ולא כתב לחלק בין אם אומר בקול לבין אם אומר בלחש. שהרי הוא פוסק שאם לא כיון ליבו בפסוק שמע ישראל, לא יחזור תכף לקרוא עוד פעם שלא יהיה נראה כמודה בשתי רשויות ח"ו (וכמבואר במגילה דף כ"ה וכנ"ל), אלא ישתוק שיעור אמירת פרשה ראשונה ואחר כך יחזור לומר פסוק שמע[2].
אמנם ראה להגרב"ץ בשו"ת אור לציון (ח"ב פמ"ה או' ו') שהביא את דברי האחרונים שאם אומר בלחש שרי. וכתב שאין זה נכון לדעת מרן, וכמו שהביא הב"ח שם. ולכן צריך שימתין זמן מועט כמו שכתב הט"ז, או שיעור אמירת פרשה ראשונה כמו שכתב הבא"ח. עי"ש.
וכן העלה הגר"ד יוסף שליט"א בספרו הלכה ברורה (שם בירור הלכה או' י') שאין צריך לשהות כדי אמירת פרשה ראשונה, אלא המתנה מועטת סגי. והביא שכן נראה דעת רב אב'הו בשו"ת יביע אומר (ח"ו או"ח סימן ה' או' ב') ובהליכות עולם (ח"א וארא או' ה').
♦
ז. בסליחות וביום כיפור
הביא בשו"ע (שם סי"א) שהאומרים באשמורת בסליחות וביום כיפור בנעילה שתי פעמים פסוק שמע ישראל יש ללמדם שלא יאמרו. והיינו אפילו שלא קורא בעונתה ומוכח שאינם מכוונים בזה לשתי רשויות, וכדמשמע בתוס' והרא"ש.ובמשנ"ב (ס"ק כ"ו) הביא בשם הב"ח שאין לבטל המנהג[3]. אבל המג"א ועוד אחרונים אוסרים ושכן משמע מדברי הגר"א. ונראה שתפס עיקר לאסור וכדברי השו"ע.
ומנהגנו כדעת מרן להקפיד בזה. וכ"כ בכפה"ח (שם או' לט) והראש"ל זצ"ל בחזו"ע ימים נוראים (עמ' יד).
♦
ח. מקור אמירת ובתורתך כתוב לאמר וכו' בסיום התפילה
מנהג חלק מקהילות האשכנזים הוא לומר לאחר שירת אז ישיר, ובתורתך כתוב לאמר שמע ישראל וכו'. ראה בליקוטי מהרי"ח (סדר פסוקי דזמרה) שכתב: "ודע דבסידורי אשכנז איתא לומר אחר ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד ובתורתך כתוב לאמר שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" עכ"ל. וכן הוא באליה רבה (סימן מו ס"ק י"ד). וראה להגאון יעב"ץ (בסידור, לוח ארש) שהביא טעם בשם אביו, שהוא כדי להשלים בתורה כמו מלכות דראש השנה וכדי להזכיר קבלת עול מלכות שמים בכל ד' עולמות עי"ש, וכן הביא בליקוטי מהרי"ח (שם).אמנם דעת הגר"א הובא במעשה רב (או' ל') שאין לאמרו קודם ישתבח[4] ע"ש. אמנם בימים נוראים בסדר מלכויות בתפילת ר"ה כולי עלמא נהגו לאומרו.
ומנהג חלק מקהילות הספרדים לאמרו בסיום התפילה אחר אמירת עלינו לשבח. וכן הובא בסידור בני רומא (הובא בסידור אוצר התפילות דף רי"ח ע"ב, עיון תפילה ד"ה והיה ה'). וכן בסידור היעב"ץ (צ"א ע"א). ובליקוטי מהרי"ח (סדר עלינו לשבח) כתב שגם למנהג בני אשכנז האומרים כן קודם ישתבח יש לו מקום.
והגר"ע הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ה סי' ט') יישב את מנהג העולם בזה ושאין בו חשש[5]. וכ"כ בספר מעלת עלינו לשבח - זביחי (עמ' קד). והביא עוד בשם האדמו"ר מקאליב שנכון לסיים כך ולהתפלל במחשבה על ששת מיליון הקדושים והטהורים שהלכו על קידוש ה' שיבקשו רחמים עלינו, עי"ש.
♦
ט. אמירת בשכמל"ו
כתב הרב כף החיים (תקצ"א או' כ"ז) בשם ספר כנסת הגדולה (ח"ב סי' מ"ה) וז"ל: "במוסף של ר"ה בפסוקים של מלכויות כשאומר ובתורתך כתוב לאמור שמע ישראל וכו' אין לומר אחריו בשכמל"ו, ואף בקדושת כתר אין המנהג לאמרו". עכ"ל.ולכאורה הטעם בזה הוא משום שלא נאמר בסדר התפילה בכוונה לקבל עול מלכות שמים, אלא להזכיר פסוק של מלכויות. ופשוט שגם ה"ה הכא אין לומר אחריו בשכמל"ו.
♦
סוף דבר נשמע:
א. שאיסור חמור לדעת השו"ע לומר פסוק שמע ישראל ולכופלו, ובלחש מותר כל שלא כיון בקריאתה וכנראה באחרונים.
ב. ביארו הראשונים שמותר ליחיד לחזור פסוק שמע פעמיים רק כאשר לא כיון בפעם הראשונה. ובסתם אין לחלק בין יחיד לציבור.
ג. בשאר פסוקים אין חשש, וכבר נהגו בית ישראל לכפול פסוק ה' מלך, ה' הוא האלוקים, ואני תפילתי, וי"ג מידות. ואין פוצה פה.
ד. בכה"ג שממתין מעט יכול לכפול את הפסוקים וכמו שכתב הט"ז ושאר אחרונים. אמנם דעת הגרי"ח בבא"ח שצריך לשהות כדי אמירת פרשה ראשונה, וכוותיה פסק בשו"ת אור לציון.
ה. הביא שמקור אמירת ובתורתך [ה' אלוקינו] כתוב לאמר שמע ישראל וכו' בסיום עלינו לשבח יסודו בהררי קודש, ואין לערער אחר המנהג.
ו. פשוט שאין לומר בשכמל"ו לאחר מכן.
ז. אין לומר שהואיל ואומרים פסוק שמע ישראל בסיום התפילה סתם, ואינם מכוונים כלל לשתי רשויות אלא כתפילה בעלמא לכן מותר. שהרי מצינו למרן השו"ע שהקפיד בזה, ומי יבוא אחר המלך.
ח. יש להיזהר ולעורר את המון העם שלא יסמכו פסוק שמע ישראל שאומרים בסיום התפילה לקריאת שמע מתי שקוראים אותה בזמנה. וגם אין להורות שיאמרו בלחש, כיון שבשו"ע (ס"א, סעיף ד) כתב שנוהגים לקרוא פסוק ראשון בקול רם כדי לעורר הכוונה. ועל כן יש לחכות מעט וליתן רווח ביניהם. והנלע"ד כתבתי וצור יצילנו משגיאות, אמן.
♦ ♦ ♦