האם גוי יכול להפקיר - הרב אהרן הכהן פרידמן

בספר אוצרות פנחס [להגאון ר' פנחס הירשפרונג זצ"ל, עמ' רנז] כתב: "נשאלתי אם עכו"ם יכולין להפקיר, והראתי בגמ' [גיטין מ"ז א'] הלקט והשכחה והפאה של עכו"ם חייבין במעשרות אלא אם כן הפקיר, הרי להדיא דעכו"ם יכולין להפקיר". ובמה שכתב לדון בהפקר בגוי אם מהני, לכאורה למה שלא יעזור. אמנם ביאור הספק הוא פשוט, שזה מתבאר בגמ' לגבי קניינים שמבוארים שמהני בישראל שצריך מקור שמהני גם בגוי, ובלא מקור אין ללמוד גוי מישראל, ויש שקנין הנכרי שונה מקנין הישראל. וחזינן א"כ שאף שאין הקניינים מצוות, אלא דינים, גם בהם צריך מקור שמהני גם בגוי, וא"כ גם בהפקר, ששייך לדיני הקנינים, גם יהיה כן. והרי דין הפקר אינו נלמד מסברת חכמים, אלא יש מקור לכך מהפסוק, וכמבואר בירושלמי [פאה פ"ו ה"א] שלב"ש מקור הפקר הוא מקרא [ויקרא יט-י] "לעני ולגר תעזב אתם" וילפינן מתעזב אותם יש לך עזיבה אחרת שהיא כזו, וזה הפקר. ולב"ה ילפינן ליה מקרא [שמות כג-יא] "והשביעית תשמטנה ונטשתה" מונטשתה ילפינן יש לך נטישה אחרת שהיא כזו וזה הפקר, וא"כ צריך מקור שגם בנכרי מהני [בפרט שילפינן להפקר מריבוי שנאמרו בדיני המצוות, פאה ושביעית, שבהם גוי לא שייך].
ובמה שכתב לפשוט את זה מהמשנה פאה (פ"ד מ"ט) המובאת בגמ' בגיטין. ראשית, יש לציין שבאמת לפ"ד יש להבין מה שלכאורה היה מקום לשאול על המשנה מה קמ"ל ב "אלא אם כן הפקיר" פשיטא שיהיה פטור מן המעשרות, כיון שכל דבר שהוא הפקר פטור מן המעשרות. ולדבריו י"ל שזה גופא קמ"ל שבגוי מהני הפקר. אמנם, אף שפשטות הדברים היא כמו שכתב, שיש ללמוד מזה שהפקר בגוי מהני, י"ל שאי"ז מוכרח, שי"ל שהכא איירי שהגוי מפקיר את זה כדי לקיים בזה דין לשו"פ, שהרי יש מושג שגוי מפריש תרומות ומעשרות אף שאינו חייב, וכמבואר במשנה תרומות (פ"ג מ"ט), רק שבמקום שיהיה מופקר רק לעניים מפקיר את זה גם לעשירים. ובכה"ג י"ל שמהני גם בגוי. משא"כ בכל הפקר, י"ל שאין הכרח שמהני בגוי [אף שיש לטעון שאם מפקיר גם לעשירים אז כבר זה לא דין לשו"פ, אבל יש ליישב, ואכמ"ל]. אמנם דין זה מובא גם בתוספתא (פאה פ"ב הי"א), ושם הלשון היא: "הלקט והשכחה והפאה של נכרי חייב במעשרות אימתי בזמן שהנכרי ממחה אבל אין הנכרי ממחה הפקר נכרי הפקר ופטור מן המעשרות", ומהלשון "הפקר נכרי הפקר", נראה שזה דין בכ"מ שהפקרו הפקר. וראה באנציקלופדיה התלמודית (כרך י', ערך הפקר) שכתבו "נכרי שהפקיר הפקרו הפקר", ובמקורות ציינו לדברי התוספתא והמשנה הנ"ל. והביאו שם שבשו"ת זכר יצחק (ס' עח) כתב שאין הפקר נכרי הפקר משום שהפקר מטעם נדר ואינו בבל יחל, וכתבו שתמוה ע"ד שמפורש שמהני. וכדי שלא יקשה ע"ד מגמ' מפורשת בגיטין יש ליישב דבריו כמו שכתבנו.
אהרן הכהן פרידמן
♦ ♦ ♦