הערות על מאמרו של הרב יוסף עובדיה "כיפוף הפס במסכת ההגנה בשבת"[2] (עמוד נ"ט)

הערה א'

ברצוני להעיר הערה קצרה למאמרו המקיף של הגר"י עובדיה בעניין כיפוף הפס במסכה.
במס' ביצה כח ע"ב נאסר ליישר ביו"ט שפוד שנרצף, דהיינו נעקם הרבה, משמע שאם אפשר להשתמש בו כמות שהוא אין לתקנו ביו"ט משום טרחה יתרה. ומכאן נראה להסיק שאם קשה להשתמש בו כמות שהוא, מותר לתקנו, כי זהו צורך היום ואין בכך איסור תיקון מנא, הגם שזו דרך שימושו ליישרו כל אימת שהוא מתכופף.
בברכת התורה
הרב יעקב אריאל, ר"ג
♦

הערה ב'

תגובה על מה שכתב הרב אוריה עינבל בהערה על מאמרי בענין כיפוף המסכות:
מה שכתב: שהרי כל אדם מתאים את זה אחרת, ולכן אין בזה תיקון כלי.
והרי גם מכנסים שקונים בחנות, צריך להתאים אצל החייט לכל אחד לפי גובהו, וכי זה לא יקרא תיקון?
ומה שכתב: שאין זה עשיית כלי כי הכיפוף זה צורת השימוש, וחלק מהלבישה.
הנה, פסק בשו"ע סימן שי"ז ס"ב: "נשמטו לו רצועות מנעל וסנדל או שנשמט רוב הרגל, מותר להחזיר הרצועות למקומם, ובלבד שלא יקשור". וכתב הרב משנה ברורה בשם האחרונים: "אבל במנעל חדש אסור ליתן הרצועות בשבת אפילו אם הנקב רחב דמתקן מנא". ואמאי יש בזה תיקון מנא, והרי זה חלק מהלבישה?
ומה שכתב: והלא אין משאירים את זה כך כפוף וכו'.
והרי מה שאין המסכה נשארת כך, אינו מפני שרצונו שיתקלקל הכיפוף. וכי כלי שמתקלקל תדיר, אין בעשייתו משום עושה כלי?
ומה שכתב: ואם מישהו היה מוכר לנו מסכות מכופפות, האם היינו קונים את זה וכו'.
ואם מישהו היה מוכר לנו מכנסים באורך קבוע של אדם מממוצע, האם היינו קונים את זה?
ומה שכתב: והרי זה דומה לקשר עניבה שלא יעלה על הדעת שלקשור עניבה זה מכה בפטיש.
מניח מונח ומקשה קושיא! ודאי שהקושר עניבה חדשה בשבת ע"ד להשאירה קשורה לאורך ימים ושנים, יש בזה איסור תורה, כדין הכנסת רצועות חדשות במנעל.
ומה שכתב: שצריך שינוי כמעט בלתי הפיך כדי שיחשב מכה בפטיש.
וכי ישור מחט כפופה הוא שינוי בלתי הפיך?
כבר כתבתי בסוף המאמר דכיון דמיירי באיסור של תורה, אי אפשר לדחותו בסברות וחילוקים בלא להביא ראיות ברורות.
יוסף עובדיה
ביתר עילית
♦

תגובת הרב משה מרדכי אייכנשטיין

כבודו הופך את הטפל לעיקר ולא עונה על עיקר הטענה.
עיקר הסברא הבסיסית הוא שיש הבדל בין שימוש לתיקון הכלי: לשים רצועה 'חדשה' במנעל הוא תיקון כלי, אבל למשל, קשירת שמלה או רצועה שתתאים לרגל או לגוף - זו צורת שימוש, ומעולם לא מצאנו שדבר זה נקרא מכה בפטיש.
ולכן לפני שמצאנו מקור לעיקר הדבר, אין לאסור זאת בכדי, הגם שזה איסור תורה.
♦