השתמשות בשבת במים שמתאספים סביב בקבוק קר [תגובה] - הרב יוסף עובדיה
בירחון מ"ו מדור הערות וקושיות (עמ' צה) הביא הרב ישראל סיתהון שהסכמת 'פוסקי זמנינו' (הוא כתב 'האחרונים'), דמים הנוטפים מן המזגן הרי הם מוקצה.הנה, בגמרא במסכת עירובין (מה:) אמרו שגשמים שירדו ביום טוב הרי הן כרגלי כל אדם. והקשו על זה, וליקני שביתה באוקיינוס, שהרי ביום טוב המים עדיין היו באוקיינוס. ותירצו, הכא בברייתא בעבים שנתקשרו מערב יום טוב עסקינן, וכיון שכן, אין המים קונין שביתה מערב יום טוב. ולפי זה רצו לפשוט מזה דאין תחומין למעלה מעשרה, דאי יש תחומין ליקני שביתה בעבים. ומשני, לעולם אימא לך יש תחומין, ומיא בעיבא מיבלע בליעי. והקשו על זה, שאם תאמר דמיא בעיבא מיבלע בליעי (רש"י: וכמאן דליתנהו דמו) א"כ מי הגשמים הוי נולד. ולכן חזרה הגמרא מתירוץ זה ואין המים בעיבא מיבלע בליעי, אלא הטעם שלא קנו שביתה בעבים הוא משום דמיא בעבים מינד ניידי. ואמרו, השתא דאתית להכי אוקיינוס נמי לא ליקשו לך, מיא באוקיינוס נמי מינד ניידי, ולכן אינם קונים שביתה באוקיינוס. הרי שגם אין כאן נולד.
ואם תאמר דיש לחלק בין עננים שהן נראין לבין הלחות שבאויר שאינה נראית, אז צריך לדעת כיצד נוצרים העננים. וז"ל אציקלופדיה לבית ישראל (ערך עננים): "עננים- מצבור של טיפות מים זעירות או גבישי קרח זעירים הנוצר מהתעבות אדי מים באטמוספירה. ראשית התהליך בהתאדות של כמויות מים גדולות מעל נהרות ימים ואוקיינוסים, האדים עולים כלפי מעלה מתקררים באטמוספירה מתעבים תוך כדי איבוד חום והופכים לעננים".
הנה, מבואר בגמרא שאפילו המים שהיו באוקיינוס ביום טוב אינם מוקצה. והרי בתחילה הם היו אדים, היינו אויר עם לחות גבוה, ואינו נראה. ורק אח"כ הם הפכו לענן. ואם איתא שהמים שבאויר הלח מיבלע בליעי, א"כ תחזור קושיית הגמרא שמי הגשמים הוי נולד, שהרי ביום טוב הם היו בלועין באויר הלח. ומוכח מזה שמים שנוצרים מלחות האויר לא הוו מבלע בליעי, ואין בהם איסור מוקצה, וכן הדין למי המזגן.
יוסף עובדיה
ביתר עילית
♦ ♦ ♦