הערה על מאמרו של הרב יוסף צברי "בעניין העומד בתפילה ושומע קדיש או קדושה" (עמוד קל"א)

הרב יוסף צברי שליט"א האריך בגליון מ"ז בענין המתפלל י"ח בלחש והש"צ הגיע לקדושה שהדין הוא שצריך לשתוק ולשמוע – האם הש"צ צריך לכוין להוציאו יד"ח או לא, ופלפל בזה כיד ה' הטובה עליו.
אולם למעשה יש בזה מחלוקת ראשונים מפורשת. הרקח בסי' שכ"ד הביא את דברי הראשונים שכתבו שיש לשתוק ולשמוע הצבור כשעונין קדושה, יהא שמה רבה וברכו, וכתב בזה"ל ולי נראה דאין לשתוק לשמוע מפי הציבור, שאם היה שומע מפי שליח ציבור היה יוצא כדאמר בפרק ראוהו בית דין דדעתיה דשליח צבור אכולי עלמא וכר' יוסי דאמר בשליח ציבור אבל ביחיד עד שיתכוון שומע ומשמיע עי"ש. הרי שהרקח הבין בדעת רש"י וסיעתו שהמתפלל שומע מפי הצבור, והוא פליג וס"ל שהציבור לא מכוין להוציאו, ולכן רק אם הוא שומע מהש"צ יכול לצאת משום דדעתיה אכולהו. ומפורש בדבריו שצריך כונה להוציא ולצאת בדברים שבקדושה.
אולם בסידור הרס"ג עמ' פ"ד מבואר כפי שהבין הרקח בדעת רש"י וסיעתו, שכתב שם שצריך לשתוק ולשמוע מה שאומר 'הצבור' [אלגמאעה] ולהתכון בלבו עי"ש. וכן הוא במדרש לקח טוב ריש פרשת ואתחנן וז"ל ישתוק מתפלתו 'עד שהעם עונין', ומתוך שהוא שומע כאלו הוא עונה שדברי הכל שהשומע כעונה ע"כ. וכ"ה יותר במפורש במאירי בברכות י"ג ע"ב גבי הפסקה בברכות ק"ש לקדיש ולקדושה וברכו שנוהגים שלא להפסיק אלא שיהא הקורא שותק ושומע 'מפי הצבור או מפי שליח צבור' שמאחר ששומע כעונה נוח לו לצאת שלא בהפסק עי"ש. הרי שכתב להדיא ששומע גם מפי הצבור ושפיר דמי.
והנה המאירי ס"ל בכמה דוכתי שמצוות אין צריכות כונה, וא"כ אתי שפיר דס"ל שיכול לשמוע מפי הצבור אף שאינם מכונים להוציאו. ובדעת רס"ג והלקח טוב – אין לנו ידיעה מה ס"ל בענין מצוות צריכות כונה, ויתכן שכולם ס"ל שצריכים לצאת יד"ח בקדיש וקדושה וברכו, אלא שנחלקו בשאלה האם מצוות צריכות כונה או לא, וא"כ הבא"ח בפרשת משפטים אות ה' שכתב שאם אינו שומע מהש"צ לא ישתוק – דבריו הם כדעת הרקח, וכפי פסק השו"ע בסי' ס' ועוד מקומות שמצוות צריכות כונה.
אולם למעשה נראה שהעיקר הוא שיש לשתוק ולשמוע מהצבור, דהא דעת רבים מהראשונים שלמעשה מצוות אין צריכות כונה, ויש לחוש להם, כיון שאין בזה שום גריעותא לפוסקים שמצוות צריכות כונה, דהא אם שותק ולא יוצא יד"ח – לא עשה בזה הפסק, דהא לא שהה לגמור את כולה. ולכן עדיף לשתוק ולצאת יד"ח מהצבור לדעת הפוסקים שמצוות אין צריכות כונה, מאשר להמשיך בתפלתו ולא לצאת יד"ח כלל. וכ"כ הפסקי תשובות בסי' ק"ד הערה 101 בשם כמה פוסקים עי"ש, וכן עיקר.
עמנואל מולקנדוב
♦