הוספה לשמועות ממרן הגר"ד לנדו שליט"א (גיליון מ"ד עמוד שצ"א)
הנה בשמועות רבותינו מהגר"ד לנדו [שנתפרסם בקובץ מ"ד] בענין אם יבנה ביהמ"ק בספירת העומר, והבאנו מהגר"ד לנדו שאמר שאם יבנה ביהמ"ק בספירת העומר יהיו פטורים לגמרי מספירת העומר, כיון שאין מצוה דאורייתא כשלא הביאו את העומר, ואין דין זכר למקדש כשבית המקדש קיים. והבאתי מגיסי הג"ר חיים משה בן נאים שליט"א שתמה ע"ז דא"כ איך מותר להתחיל ולספור, אי נימא דבעי' "תמימות", והא חיישי' שמא יבנה, כדאמרי' בתענית (יז, א). ויש להוסיף בזה, דאכן מסקנת הגמ' כרבי שקלקלתו תקנתו, שכיוון שלא נבנה, שרי לכהנים לשתות יין, ולא חיישי' שמא יבנה כעת, וא"כ אתי שפיר הקושיא מהגמ' בתענית. אלא שיש להקשות מהגמ' בע"ז (ט, ב) דאמר ר"י בר חמא אם יאמר לך אדם במלאת ארבע מאות שנה לחורבן הבית לקנות שדה שווה אלף זוז בדינר אחד, אל תקנה, והיינו משום שמהרה יבנה ביהמ"ק וחבל על הדינר [ובאמת צ"ע על כל גדולי הדורות שקנו ובנו בתים בחו"ל לאורך כל הדורות. אמנם לא הוי איסור אלא עצה טובה, אבל עדיין תיקשי, וצ"ע]. ומעתה הרי מוכח דחיישי' שמא יבנה, ולכאו' היה מקום לומר שדברי הגמ' בתענית אמורים קודם ארבע מאות שנה, אולם זה אינו שהרי הרמב"ם פסק את דברי הגמ' בתענית להלכה [פ"א מהל' ביאת מקדש ה"ז]. ושמעתי מגיסי הגאון הנז' לחלק בין איסור לעצה טובה, כלומר שלגבי איסור לא חיישי', ואילו לגבי עצה טובה, נאמר שעדיף שלא לקנות, ועדיין צ"ת.רפאל סויד
♦ ♦ ♦