האם המלך קורא דוקא מול העם במעמד הקהל - הרב עמיחי כנרתי
יל"ע לגבי מעמד הקהל, האם בקריאת התורה צריך דוקא פני המלך כלפי העם? כך משמע במקום אחד אצל רבינו הגאון האדר"ת זצ"ל, שכתב אגב ריהטא בקונטרס זכר למקדש סוף פרק ד: "פניו כלפי כל העם". ולכא' כך אפשר להבין בפסוק: "תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם", והיינו מולם.ובסוף פרשת האזינו כתב רש"י על "כי מנגד תראה את הארץ" היינו רחוק. ולפ"ז יל"ע האם גם בהקהל שכתוב "נגד" צריך שיהיה קצת מרחק בין המלך לעם. ואולי יש לחלק בין "נגד" לבין "מנגד".
והרמב"ם בהל' חגיגה פרק ג' כתב שהעם עומדים "סביב" המלך שעל הבימה, ומשמע שאפשר קרוב אליו ממש, וגם משמע שאפשרי לעמוד בצדדיו וגם אחוריו, ואין חובה שיקרא מול פניהם. וצ"ע בכל זה, ולא ראיתי עומדים על זה.
ובס"ד ראיתי שגם באלשיך הקדוש (פרשת וילך) משמע בלשונו כך, שישראל עומדים בהקהל נגד פני המלך: "עוד יתכן כיוון לאמר בבא כל ישראל לראות, והוא כי הנה שלשה דברים מצוה הוא יתברך. א. מציאות קריאת התורה. ב. היות במקום אשר יבחר ה' במקום שבאים להראות שהוא בעזרת בית המקדש. ג. שיקהילו גם אנשים ונשים וטף שכולל יודעים ובלתי יודעים אפילו טף שאין מבינים. על כן אחר אומרו הראשונה שהיא מציאות הקריאה באומרו תקרא את התורה הזאת, אמר מה שאמרתי שיהיה במקום אשר יבחר ה' שהוא בעזרה ולא בחוץ, הטעם הוא לשיהיה נגד כל ישראל באזניהם. והוא כי אילו חוץ לעזרת בית המקדש היו צריכים מקום רחב כמחנה ישראל שבמדבר שהיתה כמה מילין, ולא יהיו בפני המלך הקורא רק קצתם ולא ישמעו קולו כי אם הקרובים אליו, כי אך רחוק יהיה בין המלך ובין העם אשר בכל גבול מחניהם. על כן צוה יתברך יהיה בעזרה כי שם צוה ה' את הברכה שמועט החזיק את המרובה. באופן שכל ישראל ימצאו בפני המלך ולא קצתם וכולם ישמעו קולו ויכנסו דבריו באזניהם. וזהו אומרו תדע למה אמרתי במקום אשר יבחר, הלא הוא כדי שיהיה נגד כל ישראל, שיקרא הקורא נגד כל ישראל שיהיו כל ישראל נגדך לפניך ויכנסו כל דברי התורה אשר תקרא באזניהם, כי כלם ישמעו כי סמוכים וקרובים המה אליך".
♦