בענייני ברכת האילנות - הרב פנחס בן אהרון
"שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם".הנה ברכה זו לא מצאנו שמברכים אותה אלא היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, ומהו אם כן בריות טובות שלא מצאנו שמברכים על ראית בריות טובות ברכה זו, וברכה אחרת נתקנה עליה: "ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו" (ברכות נח, ב).
והיה אפשר לומר, שכשמודים על האילנות מודים גם על בני האדם, וכדרכה של הודאה שכשמודים מוסיפים בהודאה. אמנם יותר נראה, שבריות טובות אין הכונה לבני אדם דוקא אלא לכלל הבריאה, ובריות מלשון "בריאות"[2]. ולפי זה יש כאן כלל ופרט, שלא חיסר בעולמו כלום – שברא את העולם שלם ולא חסר, וברא בריאות טובות, ומהם אילנות טובות בשביל ליהנות בהם בני אדם, ויופי הבריאה וטובתה ניכר בימי ניסן זמן פריחת האילנות[3].
והנה מצאנו שכמה פוסקים כתבו לברך (לכתחילה) על שני אילנות, ולגבי ברכת ברוך שככה לו בעולמו לא נזכר בפוסקים שמברך דוקא על ב'. ואם נאמר שהברכה כאן היא על כלל הבריאה כולה המתבטאת בפריחת האילנות, ולכן במיעוט רבים שנים מברך עליהם כביטוי לעולם כולו, אבל ברכת שככה לו בעולמו אינה על הבריאה כולה, אלא על יופי מיוחד שמתגלה בבריאה, ולא על עצם הבריאה כמו ברכת האילנות, ולכן על דבר יפה אחד שראה כבר מברך.
והנה יש להבין מהו לשון אילנות, בכל המקרא לא נזכרו אילנות רק עצים (מלבד בספר דניאל (פרק ד) שם נזכר אילן כמה פעמים כלשון ארמי). וצ"ע למה לא נתקן נוסח הברכה בלשון המקרא, וכמו בשאר ברכות, בורא פרי העץ, בורא עצי בשמים? והנה כתב רש"י (בראשית וירא יח, ד) "תחת העץ – תחת האילן", וביאר בשפתי חכמים, כי לשון עץ משמש גם לעץ תלוש, ולפיכך הדגיש תחת אילן שהיינו מחובר. וכן י"ל כאן. וזה מובן יותר לפי מה שנתבאר שהברכה בעצם על הבריאה שניכרת באילן, וזה ניכר באילן מחובר ולא בתלוש, כי הברכה היא לא על העץ הנאה, שזה אפשר לראות גם בתלוש, אלא הברכה על הבריאה, וזה ניכר שהאילן מחובר. ועיין. וראה בספר מעשה חמד על ברכת האילנות (פרק ב' אות ו') הביא פוסקים שאין לברך על תלוש. ועיין.
♦ ♦ ♦