הערה על המאמר "עיונים בענייני פורים ומגילת אסתר" מהגר"א גנחובסקי זצ"ל (עמוד כ"ו)
לעיונים בענייני פורים – על תיבת "באמרם" כתב דבחסירות ויתירות אם כתב כמו שקורין לא פסלינן, הרי דבעינן ב' תנאים א' שהוא תלוי בחסירות ויתירות והיינו באותיות ו' וי' וכו', ועוד שכתב כמו שקורין ולא באופן שכתב היפך הקריאה.[2]וז"ל הרמ"א בסימן קמ"ג: אבל משום חסירות ויתרות אין להוציא אחר, שאין ספרי תורה שלנו מדוייקים כל כך שנאמר שהאחרת יהיה יותר כשר ע"כ. הרי מבואר למה אין להקפיד על חסירות ויתירות כי אין אנו בקיאין בזה, ולפי זה אפילו באופן שכתב נגד הקריאה, וכגון שקרא הוא במקום היא, י"ל שהוא כשר, כי לפעמים נמצא כזאת.
ועכ"פ אין סיבה לומר שאם כתב כמו הקריאה לא יהיה פסול, וכמו מי שיכתוב במקום הוי"ה אדנ' כיון שכך קורין אותו, וע"ע ש"ע סוף סימן קמ"א.
ולענינינו, אף שמגילה שכתובה רובה כשרה, מ"מ באופן שכתב בטעות י"ל שהוא גרע, וכמו שנכתבה ע"פ ב' לשונות עיין בה"ל סימן תר"צ סעיף ח'.
ולענין רוב בניו כתב דאזלינן בתר הפירוש ולא בתר דרוש, אולם יש להעיר דכל מה שלא מוציאין ספר אחר משום חסירות הוא מפני שאין לנו ס"ת מדוייקים וכדלעיל, אולם בדבר שמפורש בגמרא שכך כותבין אותו שאני.
דוד אריה שלזינגר
♦