הערות על מאמרו של הרב רפאל סויד "הערות בענייני רודף ופיקוח נפש" (גיליון מ"ח עמוד קצ"ח)
בגיליון מ"ח הובאו הערות הרב רפאל סויד שליט"א בענייני רודף ופיקוח נפש, ובאות ג' הביא שהגר"א גניחובסקי זצ"ל הסתפק מה הדין באדם שכבר חצי מעירו עבדו ע"ז ובא אדם נוסף לעבוד ע"ז וע"י כך רוב העיר תעבוד ע"ז ויהיה לה דין של עיר הנידחת, האם נאמר שמותר להרגו מדין רודף. ונראה פשוט שאין להרגו משום רודף, ראשית, שיש כאן כמה ספקות אם מעשהו זה יביא לידי דין עיר הנדחת, שגם אם נימא שכבר נתקבלה העדות בב"ד על חצי העיר שהם עובדים ע"ז אבל עדיין מי אמר שתתקבל העדות על מעשהו של זה שעכשיו עובד ע"ז, ואם לא תתקבל העדות אז לא יהיה לעיר דין של עיר הנידחת, והרי פסק ב"ד על אדם שהוא חייב מיתה אינו דבר מצוי כ"כ כמבואר במכות ז' א', וגם אם יוכרע עליו שהוא חייב מיתה, ויוכרע שרוב העיר עבדו ע"ז, עדיין ל"ב שיוכרע על העיר דין של "עיר הנדחת", והרי בגמ' [סנהדרין עא' א'] מבואר שעיר הנדחת לא הייתה ולא נבראת, ומי אמר שבספק רודף יש היתר להרוג את הרודף. ובאמת יל"ד ברודף אחר חבירו להרגו וספק האם יצליח להרגו האם מותר להרוג אותו, וגם אם נימא שבספק רודף גם חייב, י"ל שהכא יש להחשיבו כמיעוט שאינו מצוי וכחשש רחוק שע"פ מעשהו יגיע מיתה, ובכה"ג י"ל שלא יהיה דין רודף.עוד נראה שאין להרגו משום רודף, כיוון שמעשהו אינו מעשה של רדיפה, וזה רק תוצאה של מעשהו, אבל אי"ז עצם הגדרת מעשהו, ובכה"ג י"ל של"נ דין רודף, ויש לתלות קצת הדבר בחקירה בגדר רודף האם זה משום העבירה שבדבר או משום הצלת הנרדף, שאם מצד העבירה י"ל שכאן ל"ח כעבירת רציחה, לפחות לא ברמה כזו כרוצח בידים, אבל אם הגדר משום הצלת הנרדף י"ל שלא איכפ"ל בזה, ואמנם בזה כבר ידוע שפושטים מזה שגם בקטן יש דין רודף אף שלא עובר עבירה, אבל י"ל שגם לצד שזה משום הצלת הנרדף, צריך שיהיה קשר ישיר בין הרודף לסכנת הנרדף ואז חובה עלינו להרוג הרודף כדי לנתק את הקשר הישיר הזה אבל כשסכנת הנרדף אינו תוצאה ישירה של מעשהו אין המעשה מתייחס אליו, ואין דין מיתה עליו.
באות ט' הביא שיש שכתבו שיהיה דין רודף לאדם שרוצה להרוג את עצמו, ולא הבנתי למה נפק"מ אם לומר שע"כ יהיה מותר להרוג אותו, כ"ז אם היינו אומרים שעניין הריגת הרודף להצילו מאיסור רציחה, ואז י"ל שע"י שיהרגנו ינצל מהאיסור שהרג עצמו, אבל הרי עניין דין רודף הוא לא מחמת האיסור אלא מחמת התוצאה של הריגת אדם מישראל שאותה אנו רוצים למנוע, וא"כ כיון שע"י ההריגה שלו לא תימנע הריגת אדם מישראל אין היתר להרגו.
אהרן הכהן פרידמן
מודיעין עילית
♦ ♦ ♦