תם המשלם נזק שלם, אי הוי קנסא או ממונא

הערות שוליים

1. ↑ מכתב בכתי"ק מרן שליט"א, תשובתו נכתבה כהערות על מכתב השאלה שכתבו הגאון רבי מתתיהו זאב שצי'גל שליט"א מח"ס מנחת אריאל, ונכדו הרה"ג ברוך לוי שליט"א. הקלדה וההדרה: הרב הראל דביר שליט"א והבה"ח אורי דביר נ"י. כל ההפניות מתייחסות למסכת ב"ק, אלא אם כן צוין אחרת. הערות השוליים וכן ציוני המקורות בסוגריים רבועים נוספו על ידינו. תודת האוצר להרה"ג יהונתן פז שליט"א, על המצאת מכתבו של מרן שליט"א. פרסום המכתב לע"נ הרב יצחק נתן ב"ר שמואל זאב לוי ז"ל.
2. ↑ לכאורה יש להעיר קצת, דהא לדעת רב בדף ג' ע"ב, תנא שור וכל מילי דשור, היינו שן ורגל וקרן גם יחד, ורק לשמואל תנא שור לקרנו. ויעוין עוד במרומי שדה (לד ע"א סד"ה ואחר).
3. ↑ ביאור הקושיא: הגמרא בדף ה' מקשה, שאם משנתנו היא כשיטת ר' עקיבא, אזי יש צורך לחלק בין שור שהזיק שור ובין שור שהזיק אדם, משום שלר' עקיבא דיניהם שונים. והרי המציאות שבה דיניהם שונים היא דווקא מציאות של שור תם, וקשה מזה על המתבאר לעיל שבקנסא לא קמיירי, שהרי תשלומי תם הם קנסא, ונראה שאף בשור שהזיק אדם ומשלם נזק שלם, התשלום הוא קנס, ואם כן, אין מובנת טענת הגמרא שהתנא היה צריך למנותו. וראה בקובץ ביאורים להגר"א וסרמן (ב"ק אות ג) שהקשה כקושיא זו, וכתב ליישב: 'וצ"ל שקושית הש"ס היא אליבא דמ"ד פ"נ ממונא, ודוחק'.
4. ↑ שהרי ר' יהודה לא פטר משמירה מעולה אלא את צד ההעדאה, כמבואר להדיא בגמרא (מה ע"ב). ואם כן, נמצא שבמצבים שבהם גם תם משלם נזק שלם, יוצא שקיים צד תמות בכל הנזק, וכולו חייב בשמירה מעולה.
5. ↑ לכאורה, היה מקום לדון שאכן במקרים מסוימים אלה, ולדעות מסוימות אלו, דינא חד הוא לתם ומועד, והחילוק ביניהם קיים רק במציאות הרגילה, שבה תם משלם חצי נזק מגופו ומועד משלם נזק שלם מעלייה, ולא במקרים אלה. וצ"ע.
6. ↑ בשיעור כללי (יום ב' אמור תשע"ג) ביאר מו"ר שליט"א, שגם בתם נחשב לפשיעה, ורק התורה פטרתו מעצם חיוב התשלומין וקנסתו בחצי נזק. וכאשר לא פטרתו, נשאר חיוב ממון כעיקר הדין. [הרב יהונתן פז].
7. ↑ נראה שרצונו לומר, שכעין דברי התוס' יש מקום לומר גם בנידוננו, שכיוון שמשלם נזק שלם, לאו קנסא הוא. וכעין זה הובא מדברי מרן שליט"א במקו"א (שיעורי ר' גרשון ב"ק ד' ע"ב, עמ' נו בעמודי הספר): 'ולכאורה אם זה קנס, מה הגמ' מקשה שלר"ע שעדים זוממים זה קנס, יש תרי גווני שור, אבל הרי זה תם והוא בחזקת שימור, וא"ז זה קנס ובקנסא לא קמיירי. וע"כ מוכח מזה דזה ממונא. ובאמת יש ראיות לזה שזה ממונא, אף דהוא תם, והוא בחזקת שימור, ואפי' אם פלגא נזקא קנסא, אם משלם נזק שלם זה ממונא. והביאור בזה, דאם משלם חצי נזק, א"כ רואים שהתורה מתחשבת ומקילה שישלם חצי נזק, דסו"ס הוא פשע, אבל כיון שזה רק חצי, מסתבר שהחצי הוא קנס. אבל אם משלם נזק שלם, רואים שהתורה לא מתחשבת בחזקת שימור כלל, וממילא זה כבר חשיב ממונא. אכן, יש אחרונים שאומרים שאם זה מגופו זה כן יהיה קנס, דאם זה לא מגופו, אין בזה שום קולא מצד שהוא תם. ורואים שהתורה לא מתחשבת בחזקת שימור כלל. וא"כ, רואים שזה ממונא. אבל אם משלם מגופו, כמו שמזה שהתורה אומרת שכשהרג שור משלם רק חצי נזק, רואים מזה שזה קנס, ה"נ הכא מזה שהתורה אומרת שמשלם רק מגופו, רואים שזה קנס. עוד מצינו אופן דתם משלם נזק שלם, במזיק הקדש לפי ר' שמעון בן מנסיא, דמשלם נזק שלם. ויל"ע אם זה יהיה מגופו, ואי חשיב קנס'.כעין דברי מרן שליט"א, שתם המשלם נזק שלם חשיב ממונא, ביארו גם בשיעורי רבנו אבי עזרי (טו ע"ב אותיות ש-שא), ובשיעורי ר' נחום (ב' ע"ב אות לז; והניף שנית ידו בזה שם ה' ע"א אות קמב).
8. ↑ כלומר, החיוב בחצי נזק הנוסף נלמד בק"ו ממועד, ולכן אומרים דיו לבא מן הדין להיות כנידון, שמועד אינו טעון שמירה מעולה.