חבר מועצת גדולי התורה
רב שכונת רמת אלחנן בני-ברק
וראש כולל בית דוד – חולון
קריעה לאבל ע"י גוי
בס"ד. ר"ח שבט תשפ"אלכבוד הגאון וכו' הרב אלחנן פרינץ שליט"א
מח"ס שו"ת אבני דרך
שלום וברכה
בנדון שאלתו שנמצאים אנו בימי הנגיף קורונה, ויל"ע לגבי אדם מבוגר מאוד אשר אחיו נפטר וצריך לשבת כעת שבעה, ומפני החשש שידבק המבוגר בנגיף, לא נכנסים אנשים כלל לביתו (אף משפחתו הקרובה והמצומצמת). והיחיד שמטפל בו הוא העובד הזר שלו. האם העובד הזר (גוי) יכול לבצע קריעה לזקן (או שהזקן יתאמץ וינסה לקרוע הבגד לעצמו).
הריני להשיב:
♦
טעמי קריעת הבגד לאבל
בגמרא מועד קטן (יד ע"ב) איתא מקרעין לקטן מפני עגמת נפש. ופירש רש"י (ד"ה מפני עגמת נפש), שיבכו הרואין וירבו בכבוד המת ולא מפני שהוא אבל. ע"כ. וכן כתב בשולחן גבוה (יו"ד סימן שמ ס"א) כרש"י, שהטעם לקריעה כדי להרבות צער לרואים. ע"ש. הרי שטעם הקריעה משום עגמת נפש, דהיינו שיבכו הרואים וירבו בכבוד המת.ובשו"ת הלכות קטנות (ח"א סימן קטז) כתב, שטעם הקריעה כדי להסיח דעתו מעוצם יגונו שיתן דעתו על איבוד ממונו. ע"ש.
ובשו"ת בית יהודה (יו"ד סי' כו) כתב, שאדרבבה מצות קריעה היא כדי שיעורר לבו יותר לבכי ולצער, כעין שאר דיני האבלות שמטרתם היא להרבות צער ולא לשככו.
♦
אם לקרוע על ידי אחר
והנה כתב החיד"א בברכי יוסף (ס"ק י"ב) בשם מהר"י מלכו "כל קריעה טוב שתהיה על ידי אחר דמתבייש ממנו, ואיכא עגמת נפש טפי שאחר קורע כסותו והוא שותק, ומקבל עליו דינו יתברך. וה"ה נמי על אב ואם יש לקרוע על ידי אחר". וכ"כ בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' קטז). ומדבריהם משמע שראוי לעשות הקריעה על ידי אחר, שבכך מתבייש יותר.ובקושטא שבש"ס לא נזכר קריעה ע"י אחרים אלא לקטן, וכפי שהזכרנו לעיל, ואפשר שהוא מטעם שהקטן אינו יודע או אינו יכול לקרוע בעצמו.
ובאמת שהמאירי (דף כ ע"ב) כתב וז"ל: “וקריעה אינה מצויה ליעשות ע"י שליח, אע"פ שיצא ידי חובה בכך". ומבואר מדבריו גם שלא כדברי האחרונים שכתבו דעדיף לעשות הקריעה ע"י אחר, אלא על ידי האבל עצמו, ורק בדיעבד יוצא. וכן הוא בערוך השולחן (סימן שמ).
♦
אבל שאינו יכול לקרוע בעצמו
ובשו"ת בית יהודה (שם) כתב, דדוקא כשאינו יכול לקרוע בעצמו מקרעין לו אחרים, כדמשמע בסימן של"ז, אבל אן אפשר לו לקרוע בעצמו, ודאי דמצוה בו יותר מבשלוחו, והוי כעין מצוה התלויה בגופו דאי אפשר להתקיים ע"י שלוחו. ע"ש.ולכאורה לפי כל הטעמים הנז', אין נפק"מ אם קורע יהודי אחר עבור האבל או העובד זר (הגוי) קורע עבורו, ולכן נראה שאם אין אפשרות שהאבל יעשה את הקריעה בעצמו, יכול הגוי לעשות עבורו.
ויותר טוב, אם אפשר, שהגוי יתחיל את הקריעה והאבל ימשיך ויסיים, וכמו שכתב בקיצור שו"ע (סימן קצה סע' ה) שאחר יתחיל את הקריעה והוא יסיימנה. וכן הוא במהרי"ל (בהלכה שמחות) שציוה כן לבנו.
לסיכום:
עדיף שהאבל יקיים מצות קריעה בעצמו, ואם אינו יכול, טוב שיתחיל הגוי את הקריעה וימשיך האבל ויסיים. ואם אין האבל יכול לקרוע כלל מחמת תשישותו וכדו', יכול הגוי לעשות את הקריעה.[3]
ביקר רב
יצחק זילברשטיין
♦ ♦ ♦