בענייני ברכת האילנות [השלמה לגליון קודם] - הרב פנחס בן אהרון
הנה בגליון הקודם הבאתי לבאר שברכת האילנות עיקרה על התחדשות הבריאה ולא על עצם האילן דוקא. והיה מקום לפי"ז לדון במה שנסתפק הגרעק"א בגליון השו"ע (או"ח סי' רכו) "אם האילנות תוך שלוש שנים לנטיעתן אם יברך ברכת האילנות כיון שאי אפשר להנות מהפרי", ולפי המבואר היה מקום לדון שאין הברכה על האילן אלא שפריחת האילן היא סימן להתחדשות הבריאה, וממילא שייך לברך אף בערלה, כי אין הברכה על הנאת הפרי. ומעין סברא זו ראיתי בדובב מישרים להגאון מטשעבין (ח"ג סי' ה), וז"ל הנה מצד הסברא בפשיטות נראה דכונת הברכה היא על ענין הבריאה בכללה שבעצם נבראו אילנות ופירות להנות מהם בני אדם, ואין מעכב מה שמצד גזירת התורה אי אפשר ליהנות מהם כעת, דהא מכל מקום לאחר שיעברו שנות הערלה יהיו הפירות מהאילן מותרין אם כן ענין הברכה היא להנאת בני אדם. ע"ש עוד.♦