הערה בענין ברכת שככה לו בעולמו - הרב פנחס בן אהרון
כתב במ"ב (רכ"ה סקל"ג) : "ועכשיו לא נהגו כלל לברך ברכה זו [ח"א ע"ש טעמו] ומ"מ נכון לברך בלא שם ומלכות".ובשער הציון ביאר מסברת עצמו: "ולי נראה, משום דכונת הגמרא דוקא כשהם נאות ביותר, כדאיתא ברמב"ם פרק י' מהלכות ברכות, ומי יוכל לדקדק בזה"
וצ"ב טובא, מה נשתנה זמננו מזמן חז"ל, וכיון שתקנו ברכה זו ולא נתנה תורה למלאכי השרת שיכולים לדקדק ולידע מה הם נאות ביותר, ע"כ שנתקנה ברכה זו לפי דעתו של כל אחד ואחד.
ואולי צ"ל סברא, שבזמנים הראשונים רוב בנ"א לא היו יוצאים ממקומם, וממילא ענין הנוי נמדד לפי מה שנאה ביותר במקומם, אבל בזמנים האחרונים שכבר נהיתה התחבורה מצויה יותר בעולם, ובנ"א רבים היו רגילים לנוע ממקום למקום, וכעת ה"נאות ביותר" נמדד לפי כל העולם, ולכן כעת "מי יוכל לדקדק בזה". וצ"ע.
ואפשר שזה גם כוונת החיי אדם (ח"א כלל סג, לשונו קצת סתום, וכנראה שהמ"ב לא רצה להחליט בפירוש דבריו ורק ציין אליו), וז"ל: "ונראה לי מה שאין אנו נוהגין לברך ברכה זו וכן שאין אנו מברכין על כושי וננס משום דאין מברכין אלא בפעם ראשון שהשינוי גדול עליו כדאיתא בש"ע סי' רכ"ה, וכבר כתב המ"א בשם רדב"ז גבי שהחיינו אם לא בירך באכילה הראשונה שוב אינו מברך, ונראה לי דהוא הדין בכל הברכות דכמו דהתם הברכה היא על השמחה וכבר עברה, הוא הדין בכולם. וכיון שאנו רגילין תמיד בזה, אין לנו שינוי גדול". אפשר שביאור דבריו גם כן על דרך זה, כיון שרגילים לראות בני אדם רבים הרבה יותר מאשר בזמנים הראשונים, אין כאן שינוי גדול. וצ"ע.
ואשמח לקבל תשובות חכמים מה פשר דבר. וה' יאיר עינינו.
♦